בית כנסת שושנת הזהב (דניפרו)
בית הכנסת שושנת הזהב הוא בית כנסת פעיל מאז הקמתו[1] בשנת תק"ס, בית הכנסת משמש כבית כנסת המרכזי של העיר דנייפרופטרובסק. בעבר הוסב בית הכנסת למפעל בגדים וכך היה עד שר' שמואל קמינצקי פדה את בית הכנסת ושיפצו. כיום הבית כנסת מסונף למרכז מנורה בעיר. בית הכנסת ממוקם בצמוד לביתו של המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון.
היסטוריית בית הכנסת
בית הכנסת שושנת הזהב הוקם בשנת תק"ס, בימי הקמתו היה בית הכנסת הבית כנסת המרכזי בדנייפר (אז יקטרינוסלב) בית הכנסת היה פעיל ברציפות עד ימי השלטון הקומניסטי.
מס' שנים לאחר עלייתם לשלטון ברוסיה הקומוניסטים סגרו אותו, ובית הכנסת הוסב למפעל בגדים[2], כך היה עד שר' שמואל קמינצקי רב העיר והשליח הראשי לדנייפר הצליח לפדות[3] את בית הכנסת ולהחזיר אותו ליהודי העיר.
לאחר שהרב קמינצקי פדה את הבית כנסת החלו במקום עבודות שיפוץ נרחבות, במהלך פנים הבית כנסת שופץ ללא היכר ונבנה בסגנון חדשני[4], בעוד השלד החיצוני של בית הכנסת שופץ בסגנון יווני עתיק.
לאחר שבשנת תשס"ח הוחלט על הקמת מרכז מנורה, הוחלט שמרכז מנורה יבנה מעל בית הכנסת, ולאחר גמר העבודה בית הכנסת שושנת הזהב מסונף למרכז מנורה.
מיקום בית הכנסת
בית הכנסת שושנת הזהב מתייחד בכך שהוא נמצא ממש בסמוך לביתו של המקובל רבי לוי יצחק - אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א.
בית הכנסת ממוקם במרכז העיר דניפרו כמרחק הליכה מנהר הדניפר. מיקומו המרכזי והעובדה שהוא מסונף למרכז מנורה תרמה לכך שהוא נהיה במהרה בית הכנסת המרכזי בעיר דנייפרופטרובסק, ואף נהפך לסמל הבלתי רשמי של יהדות אוקראינה.
בית הכנסת כיום
כיום, לאחר שהרב שמואל קמינצקי פדה את בית הכנסת והחזיר אותו לידי הקהילה היהודית, נהפך בית הכנסת המפואר לבית כנסת המרכזי בעיר דנייפרופטרובסק, ומידי יום מתפללים בו מעל ל300 מתפללים.
לאחר שהוחלט על בניית מרכז מנורה המיקום שנבחר לבניית המרכז היה בצמוד לבית הכנסת, והוחלט לצרף אותו למרכז כך שיהיה לחלק בלתי נפרד ממנו. ואכן לאחר גמר העבודות בית הכנסת שושנת הזהב מסונף למרכז מנורה ומשמש כבית כנסת של המרכז.
כמו-כן מפאת גודלו ויופיו של בית הכנסת מרבים לעשות בו פארבריינגענס ואירועים מפוארים אחרים.
מבנה בית הכנסת
בית הכנסת נבנה בצורה מאוד ייחודית, מבנהו החיצוני מצופה בשיש לבן ומעוצב בסגנון יווני עתיק, אך פנים הבית כנסת מעוצב בצורה חדשנית ביותר בסגנון ייחודי שאינו נפוץ בדרך-כלל בבתי כנסת רגילים.
ארון הקודש הוא ארון גדול ומפואר, הארון מוקף בששה קשתות מפוארות, ששת השקתות מכוונות כל אחת כלפי יום אחר בימי השבוע, וארון הקודש מכוון ליום שביעי - שבת קודש.
אל ארון הקודש מובילים חמשה מדרגות, המכוונות כנגד חמישה חומשי תורה.
הבית כנסת נצבע בצבעי שחור ולבן כדי להדגיש את אופיו של בית הכנסת - שילוב בין ישן לחדש. ולשם כך אף הבימה נבנתה בסגנון מאוד ייחודי - אל הבימה מחוברים משתי צדדיה גלגלי כרכרה כדי להזכיר איך פעם היו היהודים מהלכים בדרכים.
בית הכנסת בנוי מבחוץ בצורה מלבנית, אך מבפנים בית הכנסת מתפרס לגובה של שתי קומות, כאשר הגובה יורד ממרכז התקרה בבית כנסת בצורת חצי עיגול לארבעת הצדדים האחרים, דבר היוצר מחזה מרהיב.
בבית הכנסת ממוקמים מעל 200 ממקומות ישיבה, (הערכה הרווחת היא שמדי יום מתפללים בבית כנסת מעל ל300 מתפללים).
עזרת הנשים ממוקמת בצד האחורי של בית הכנסת, מיקום עזרת הנשים הוא קצת מעל עזרת הגברים.
בית הכנסת בנוי מבחוץ בצורה מלבנית, אך מבפנים גובה בית הכנסת מפרס לגובה של שתי קומות, כאשר הגובה יורד ממרכז התקרה בבית כנסת במורת חצי עיגול לארבעת הצדדים האחרים, דבר היוצר מחזה מרהיב. בית הכנסת מסונף למרכז מנורה, ואף מחובר לו. לכן בשני צדדי בית הכנסת יש כניסות למרכז מנורה
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ בית הכנסת לא היה פעיל מאז ברציפות, בזמן שלטון הקומוניזם הסבו את בית הכנסת למפעל בגדים
- ↑ 'המודיע' - גליון מס' 10, י"ג בטבת, תשע"ג
- ↑ ראה הערה קודמת
- ↑ ראה בהרחבה בפסקה מבנה בית הכנסת