אוצרות חיים

אוצרות חיים הוא ספר קבלה מכתבי האריז"ל שנכתב ונערך על ידי תלמידו וכותב תורתו רבי חיים ויטאל, ובו מוסבר סדר ההשתלשלות לפי קבלת האריז"ל בקיצור ובבהירות, ואינו כולל כוונות פרטיות או עניינים סבוכים בקבלה. מובא פעמים רבות בתורת החסידות.

עריכת הספר ופירסומו

לאחר שערך רבי חיים ויטאל את כל תורת רבו האריז"ל בספרו הגדול עץ חיים, שב וערך בקיצור ובבהירות את עיקרי תורת רבו לפי סדר ההשתלשלות, ואף הוסיף וחידש מחכמתו. רבי חיים לא רצה לפרסם את חיבורו זה וגנז אותו בבית קברות, אך לאחר פטירתו עשו תלמידיו שאלת חלום והוציאו את הכתבים מגניזתם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח". מתוך כתבים אלו ערך רבי יעקב צמח מספר חיבורים, ובראשם "אוצרות חיים" שנשאר בשלימות כפי שנערך על ידי רבי חיים ויטאל.

מאוחר יותר, כאשר ערך רבי מאיר פאפירש - תלמידו של רבי יעקב צמח - את חיבורו "דרך עץ החיים", שהוא הספר עץ חיים הנדפס שלפנינו, שילב בתוכו גם חלקים מ"אוצרות חיים" - כאשר בסיומו של כל נושא, מובאים דברי האוצרות חיים בכינוי "מ"ת" (מהדורה תנינא).

הספר נדפס לראשונה בשנת תקמ"ג בקוריץ (וכן כמה פעמים מאוחר יותר, בגירסאות שאינן תואמות למקור). הספר מובא פעמים רבות בחסידות, וישנם גם מאמרים המוקדשים לבאר את תוכנו. באגרות קודש מצטט הרבי את הפירוש "איפה שלימה" על הספר, מאת המקובל רבי חיים שאול הכהן דוויק.

שם הספר

שמו של הספר "אוצרות חיים" מרמז על ספירת הבינה או על ספירת המלכות, וכמו שמבאר אדמו"ר האמצעי אודות הפסוק "אתהלך לפני ה' בארצות החיים", שמשמע מלשון "ארצות" שיש ב' ארצות של חיים העליונים, דהיינו שיש שני מיני כלים לאור החיים העליונים, דחיים לשון רבים שהן בחינות ריבוי של אור וחיות האלקי העליון המתפשט בכמה מדריגות שונות, וכללותם המה ב' מדריגות ארצות החיים, שני ארצות ארץ עילאה - ספירת הבינה, וארץ תתאה - ספירת המלכות, והן שני מיני גן עדן, גן עדן התחתון וגן עדן העליון, והוא הנקרא "אוצרות חיים", דארצות ואוצרות ענין אחד הוא שהוא מקום קיבוץ האורות של חיים העליונים הכלולים בבחינת מלכות דאצילות.

למעשה קיימת מחלוקת בין הלומדים אודות תכלית הספר. בכל תפוצות לימוד עולם הקבלה ובכל הישיבות של עולם הקבלה בעולם נהוג להתחיל את לימוד הקבלה על ידי הספר אוצרות חיים, והם סוברים שהאר"י ז"ל כתב את הספר על מנת להוות פתח ללומדים שעדיין אינם בקיאים בתורת הקבלה וזקוקים לדעת היסודות של תורת הקבלה. (לפי דעה זו כנראה שהשם אוצרות חיים נקרא על שם ספירת הבינה, כי לימוד הקבלה נקרא בכמה מקומות על שם ספירת הבינה שהיא הבנת פנימיות הדברים).

לעומת זאת דעתו של בעל הסולם היא כי היסודות העיקריים של תורת הקבלה כלל לא נתבארו בספר אוצרות חיים אלא בספרים אחרים של האר"י הקדוש כגון בשער ההקדמות ובמבוא שערים, ולדעתו הספר אוצרות חיים נועד רק בשביל לסכם את העניינים (כאדם המניח את חפציו בצורה מסודרת באוצר על מנת לשומרם). (לפי דעה זו כנראה שהשם אוצרות חיים מורה על ספירת המלכות שעניינה לסכם את חשבון הענינים ולא להעמיק בעומקו של דבר).