מורה שיעור
מורה שיעור הוא קונטרס המהווה חלוקה של ספר למקטעי לימוד יומיים, מתוך מטרה לסיים אותו תוך תקופת זמן קצובה, כחלק מהשיעורים היומיים.
רבותינו נשיאינו ערכו 'מורה שיעור' לתניא ולספר הרמב"ם, וקונטרסים אלו נמנים במספר הספרים שלהם בתקציר תולדות חייהם המודפס ברשימת שלשלת היחס.
מורה שיעור לתניא
חלוקת מורה השיעור לספר התניא נעשתה על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ג, והוא נדפס הן כקונטרס בפני עצמו, והן כחלק מספר היום יום שיצא לאור באמצע השנה.
אדמו"ר הריי"צ ערך מראש חלוקה נפרדת לשנה מעוברת ולשנה פשוטה, והרבי התבטא על חלוקה זו שיש בה "א בעל-שם'סקע ענינים"[1].
כך לדוגמא, מציין הרבי לכך שגם בחלוקה של שנה פשוטה וגם בחלוקה של שנה מעוברת לומדים את אגרת הקודש כ"ז, העוסקת בהסתלקות הנשיא, בדיוק בימים בהן נשלמים תשע חודשים להסתלקותו[2].
חלוקת התניא נעשתה באופן כזה שיום אחד בשבוע שיעור התניא ארוך יותר מהרגיל (בשנים הראשונות בהן נעשתה החלוקה – היה זה בשבת קודש).
הדפסת המורה שיעור בשולי הגליון
מאז חלוקת התניא לשיעורים יומיים, היה קושי שהתלווה לאמירת השיעור היומי, כיון שהיה צורך בכל יום מחדש לחפש במורה שיעור מהיכן עד היכן צריך לומר.
בשל כך, חלק מהחסידים[3] הוסיפו את ציוני המורה שיעור בכתב ידם על טופס התניא מבפנים.
על מנת להקל ולענות על הצורך, פנו במשך השנים מספר מוציאים לאור לרבי[4], והציעו להדפיס את ה"מורה-שיעור" בגוף התניא, עם ציונים בשולי הגליון, אך הרבי שלל את הרעיון לחלוטין.
הסיבה לכך היתה ההוראה לא לשנות מדפוס התניא ולהדפיס אך ורק במהדורת צילום מדפוס התניא של שנת תר"ס שנדפס בדפוס האלמנה והאחים ראם בוילנא[5].
עם זאת, בשנת תשמ"ט הודפס לראשונה תניא עם ציון המורה שיעור בשולי הגליון, על ידי היכל מנחם ארץ הקודש.
על אף הידיעות המפורשות שהרבי שלל, לטענת היכל מנחם הם קיבלו על כך אישור מהרבי, אך לעת עתה מענה זה לא נדפס.
לטענת הרב יעקב חזן[6] במענה זה היו כלולים 2 תנאים-הוראות: 1) "להרחיק מהפנים (המ"מ) ככל האפשרי". 3) האישור הינו חד-פעמי (כפי שנמסר על ידי הועד להפצת שיחות[7]).
מאוחר יותר באותה שנה שלל הרבי הדפסה נוספת כזו, וכשהכניסו לרבי לפני ההדפסה את דף השער בו כתוב "הוצאה מיוחדת עם ציוני השיעור היומי בשולי הגליון", מחק הרבי שורה זו.
מפי השמועה[8], הבחינו המזכירים בדפוס תניא כזה מונח על שולחן הרבי[9].
מורה שיעור לרמב"ם
עם ההכרזה על תקנת לימוד הרמב"ם, התבקשו חברי מערכת הוצאת ספרים קה"ת לערוך לוח מורה שיעור, שיחלק את השיעורים לפי ימים.
עיקר העבודה היתה נצרכת עבור חלקי ההקדמה, ועבור ההלכות שאינם מחולקות לפרקים (דוגמת נוסח התפילה וכדומה), וכן להקל על המעקב העצמי של כל אחד מהלומדים.
המורה שיעור יצא לאור בשלהי אדר ראשון תשמ"ו, והרבי הגיה אותו בפרטיות, וכך לדוגמא העיר בנוגע ללימוד בערב תשעה באב לשאול רב מתי ללמוד את השיעור היומי,
מאז המחזור הראשון מודפס הלוח בארץ הקודש על ידי מטה לימוד הרמב"ם המסונף לצעירי אגודת חב"ד, והוא מודפס הן בפורמט אישי כסימניה בה מודפסים השיעורים של שלושת המסלולים (פרק אחד, שלושה פרקים, וספר המצוות), והן כלוח לתליה בבתי הכנסת.
לאחר הקמת התאחדות החסידים, החלו ליזום הוצאה לאור של לוח מורה שיעור לרמב"ם היומי בפורמט כיס.
מורי שיעור נוספים
מלבד מורי השיעור השווים לכל נפש, לאורך השנים יזמו חסידים מסלולי לימוד שונים והדפיסו עבורם לוח מורה שיעור, דוגמת לוח לימוד של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ועוד.
קישורים חיצוניים
- הגהות הרבי על לוח המורה שיעור ברמב"ם, עמוד 5 ואילך
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות חלק ב' עמוד 459.
- ↑ את הקשר בין הענינים מבאר הרבי בלקוטי שיחות הנ"ל.
- ↑ דוגמת הרב יהודה אריה קורנט.
- ↑ הרב אברהם יצחק רוזנבום בתחילת שנות הכפי"ם, ראו צילום, ועל פי השמועה גם הוועד להפצת שיחות.
- ↑ בלשון הרבי: "וישנה? כפשוט שאין לשנות מכמו שהדפיסו רבותינו משנת תר"ס" (לקוטי שיחות חלק ל"ו עמוד 222).
- ↑ שבועון בית משיח גליון 70 וגליון 76, "שנת ה200 להדפסת התניא".
- ↑ הממונים על הדפסת התניא ברחבי העולם.
- ↑ שמקורה במזכיר הרב ביהודה לייב גרונר.
- ↑ אך לא ברור באיזה דפוס מדובר, האם באותה הוצאה שקיבלה אישור חד-פעמי, או בהו"ל מאוחרת יותר.