כתר

		ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

תרשים עשר הספירות. ספירת הכתר מופיעה בראש המשולש העליון

ספירת הכתר היא לפי שיטת רוב המקובלים הספירה הראשונה בעשר הספירות. לפי שיטת חב"ד במנין הספירות ספירת הכתר לא נמנית בדרך כלל בין הספירות, ובמקומה מונים את ספירת הדעת.

ענינה

בתחילת המשך תער"ב מבאר אדמו"ר הרש"ב, כי אפשר לפרש את המילה כתר בשלוש אופנים:

• אופן ראשון - מלשון סיבוב (כמו לכתר את העיר), היות שהאור האלוקי של הכתר הוא אור מקיף על כל העולמות.
• אופן שני - מלשון המתנה (מארמית, 'כתר לי זעיר' שמשעותו, 'המתן לי מעט'), היות שספירת הכתר עליונה כל כך שהנבראים לא יכולים להבין אותה בשלימות, , ולכן היא קשורה עם ענין הציפיה וההמתנה לדבר שעדיין איננו קיים, היות והוא למעלה מהשגת הנבראים.
• אופן שלישי - כתר במשמעות הרגילה והפשוטה שלו, בדוגמת עטרה שמקפת את הראש ונמצאת מעל לכל האברים והלבושים כולם, היות שהכתר הוא אור מקיף שלמעלה מכל העולמות.

היות שענינו הוא סובב, בניגוד לשאר הספירות שלכל אחת יש אור פנימי מסויים, אור הכתר מקיף מלמעלה ונמצא בשווה בשאר הספירות. המקבילה לספירת הכתר בנפש האדם, הם כוחות התענוג והרצון שהן מידות כלליות שאינם מאירות דווקא באיבר מסויים, אלא מאירות בכל האברים בשווה.

להבנת ענין ה'כתר' מובא בחסידות המשל מנפש האדם, שבכללות הנפש שלו קיימים שני עניינים: עצם הנפש וכוחותיה, השכל והרגש. עם זאת, בפרטיות יותר הרי שגם בעצם הנפש המתבטאת ומתגלית ברצון של הנפש ישנם שני עניינים:

• חיצוניות הרצון - הדבר שאותו רוצים.
• פנימיות הרצון - הסיבה שבגללה רוצים.

בדומה לכך גם באלוקות שלמעלה מהעולמות יש את הכוחות המתלבשים בסדר השתלשלות בארבעת העולמות, ואילו עצם האלוקות מתגלית בספירת הכתר שהוא הרצון הכללי המקיף את העולמות ולמעלה מהם, כאשר בו עצמו קיימות שתי בחינות כלליות: פנימיות הכתר המכונה עתיק יומין, וחיצוניות הכתר המכונה אריך אנפין.

פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר

ערך מורחב – גולגלתא

באופן כללי יש בספירת הכתר שני עניינים, פנימיות הכתר וחיצוניות הכתר. פנימיות הכתר הוא הסיבה לרצון ונקרא עולם התענוג, וחיצוניות הכתר הוא הרצון עצמו. מאחר וחיצוניות הכתר היא הרצון הכללי בבריאת העולמות היא כוללת בתוכה שלושה עניינים: שורש התורה, שורש המצוות ושורש העולמות. שורש התורה כולל שלושה עניינים: מוחא סתימאה, אויר ושערות. שורש המצוות כולל שני עניינים: גולגלתא ותריג ארחין דגולגלתא, ושורש העולמות הוא אריך אנפין.

רצון העליון

רצון העליון הוא שורש התורה והמצוות, ו"נמצא" בחיצוניות הכתר. רצון זה נקרא עליון, כי אין לו טעם גלוי (כמו הרצון הנמשך מהשכל) אלא טעם כמוס בלבד. המשל בחסידות להבנת עניין טעם כמוס הוא הטעם לאהבת אב לבנו: רואים בפועל שאדם אוהב את בנו יותר מאחרים גם כשאין לזה שום טעם, ואפילו כשהבן פחות מוצלח מאחרים. אין פירוש הדבר שאהבה זו היא סתם עקשנות ואין לה טעם כלל. אהבת האב ודאי יש לה טעם עמוק ונעוץ בעצם טבעה של נפש האב, אלא שטעם זה נעלה מהשכל עד כדי כך שאינו יכול להתלבש בו - שאפילו לאב לעצמו אין הסבר שכלי על כך.

אך מאחר ורצון העליון עצמו הוא שרש גם לתורה וגם למצוות, מובן שבפרטיות בו עצמו יש שני עניינים: שורש התורה הנקרא מוחא סתימאה, ושורש המצוות הנקרא גולגלתא}}

לבנונית

הלבנונית היא שרש המצוות, ויובן על פי אותו המשל של מבשרי אחזה אלוקה: מעצם הגלגלת יוצאות השערות, וצבעה הלבן נראה בין שערה לשערה ומפריד אותן זו מזו. הגלגלת הוא ה"מצע" שמתוכו גדלות השערות, ובלעדיו לא תתכן מציאות של שערות אך מקור השערות אינו עצם הגלגולת, אלא הן נמשכות מהמוח. והנמשל למעלה: הלבנונית הוא עצם הרצון העליון בקיום מצוות, ונחלק בפרטות לתרי"ג ארחין דגולגלתא – רווחים בין השערות. לעצם הרצון אין טעם (גלוי, אלא טעם כמוס – ראה רצון העליון)

מוחא סתימאה

מוחא סתימאה (הנקרא גם קו המידה) נותן מדה וקצבה להרצון דארחין דגולגלתא. הרצון עצמו הוא רק שיהיו מצוות באופן כללי, ואין בו פרטים. חכמה סתימאה פועלת שהמשכת הרצון תהיה דוקא באופן כך וכך כמו שבא בתורה שבע"פ בפרט, שרק שם מתגלה הרצון בפרטות להורות סדר ואיכות ההמשכה בפרטיות וכללות. המשל שמובא בחסידות לחכמה סתימאה הוא בעה"ב שקובע היכן להניח כל כלי בבית. הרי הכלים היו בבית תחלה קודם שיגזור עליהם, אבל היו בבחינת הפקר ופיזור, וע"י החכמה נעשה בהם מדה וקצבה איך וכמה ובאיזו אופן יהיה גילוי האלוקות במצווה זו ואיך וכמה ובאיזה אופן יהיה במצווה אחרת.

שערות

השערות דגולגלתא הן שרש התורה , והן נמשכות ממוחא סתימאה על ידי צמצום עצום, על ידי שבכל שערה נמשך דרך החלל שבה חיות מעט מזעיר. וכמו שבמשל אפשר לחתוך את השערה בלי להרגיש כאב כך בנמשל החיות שנמשכת ממוחא סתימאה מצומצמת עד כדי כך כך שלא מורגש כלל מקורה.

אויר

האור האלוקי כפי שהוא בדרגת מוחא סתימאה אינו יכול להתגלות כפי שהוא בעולמות ויש צורך לצמצמו. הצמצום נעשה על ידי בחינת שערות. השערות יונקות מהמוח דרך החלל שבהן, אך מובן גודל הצמצום שבין אור השכל שבמוח לבין האור שהצתמצם לתת חיות בשערה, עד שאפילו אם חותכים אותה אין מרגיש המוח שום כאב. כדי לצמצם את האור שבבחינת מוחא סתימאה צריך כח גדול ממנו. כח זה מגיע מגבורה דעתיק יומין, אך מכיון שגבורה דעתיק נעלית מכדי להתלבש במוחא סתימאה עצמו נמצא בין קרום המוח והגולגולת בחינת אויר שמחמת דקותו יכול האור של עתיק להתלבש בו, ובאמצעותו לצמצם את אור המוחא סתימאה לבחינת שערות.

תיקונים דגלגלתא

לשון תורת הקבלה הוא, דחסד דעתיק יומין מתלבש בגלגלתא דאריך אנפין, ונעשה שם על ידי זה שבע תיקוני דגלגלתא. מאחר שהגלגלתא הוא רצון בלי טעם, כלומר מקור הרצון לפני שהתלבש בחכמה הוא עדיין בלתי מוגבל, בחינת אין סוף, ולכן מתאחד עם הבחינה התחתונה דעצמות (שהוא בחינת חסד דעתיק, דהיינו, גילוי בחינת עתיק שלא על ידי גבורה וצמצום) ועל ידי התאחדות זו מתהווים בגלגלתא שבעה תיקונים. הטעם שהם דוקא שבע ולא עשר הוא, כי עיקר הכוונה בבריאה היא "נעשה אדם", ועיקרו של האדם הוא שבע מידות. רק אחרי שנעשים בגלגלתא שבעת התיקונים נמשך מהם למוחא סתימאה שהוא שרש עשר הספירות.

עלמין

מובא בתניא שבגולגלתא ישנם שמונה עשרה אלף עולמות. אין הכוונה לעולמות ממש אלא לאותיות הכלולות עדיין בשורשן העליון, שאם היו יורדות ומתגשמות היה נברא מכל אחת מהן סדר השתלשלות שלם באופן אחר לגמרי מסדר ההשתלשלות שאנחנו מכירים.

שרש התורה (שבו יש שני עניינים: מוחא סתימאה ושערות), ושרש המצוות (גולגלתא, שהוא עצמו כולל כמה עניינים: ז' תיקונים דגלגלתא, לבנונית דגלגלתא, תרי"ג ארחין דגלגלתא)

אריך אנפין

הוא שורש העולמות.

השתלשלות הכתרים

בניגוד להשתלשלות של שאר הספירות, בו כל עולם מקבל מהמלכות של העולם הגבוה ממנו, הרי שהשתלשלות הכתרים היא באופן אחר, ובו הכתר של כל עולם מקבל מהכתר הכללי.