תרגומי התניא
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
התניא תורגם לשפות רבות על ידי צוותים מיוחדים שכללו; רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית.
מהדורות מתורגמות
תרגום לאנגלית
בשנת תשכ"ב תורגם לראשונה ספר התניא לשפה אחרת, על ידי מזכירו של הרבי הרב ניסן מינדל שתרגם את התניא לשפה האנגלית.
תרגום זה זכה לעידוד ויחס מיוחד מהרבי, שנבע מכך שהוא הנגיש את הספר לשפה הכי פופולארית ונפוצה, ובכך הנגיש את מעיינות החסידות בצורה הרחבה ביותר.
הרבי הגיה מספר פעמים[1] הן את תוכן הספר והן את ההקדמה שהרב מינדל כתב עבורו, כשהתרגום נעשה בפעם הראשונה על עלי הטיוטה שהכין הרב מינדל בלשון הקודש, ולאחר מכן על המהדורה האנגלית, לפני שנשלחה לדפוס.
הספר יצא לאור בתקופת 'המלחמה הקרה' בין המעצמות האמריקאית והסובייטית, והרבי התבטא כי העולם רועש כעת סביב שיגור הלויין 'ספוטניק', אך לאמיתו של דבר הוא היה צריך לרעוש סביב ההוצאה לאור של ספר התניא.
הרבי אף נשא מספר שיחות בקשר עם ההוצאה לאור של המהדורה האנגלית.
תרגום לאיטלקית
בשנת תשכ"ח יצא לאור תרגום של ספר התניא לאיטלקית, בהשתדלותו של ר' אברהם סופר (שרייבר), ובהשתתפותו של פרופסור קולמבו.
הרבי הודה למתעסקים בהוצאה לאור, והביע קורת רוח מכך שהספר יצא מהודר גם בצורתו החיצונית[2] ואף קישר את ההוצאה לאור של מהדורה זו עם 'ולאום מלאום יאמץ', שכאשר זה קם זה נופל, וכאשר רומי 'נופלת' ברשות הקדושה, זה סימן על תקומתה וכינונה של ירושלים, בגאולה השלימה[3].
תרגום לצרפתית
בשנת תשכ"ח הודפס בפעם הראשונה ספר התניא בתרגום לצרפתית ביזמת 'לשכת ליובאוויטש האירופאית'. מהדורה זו יצאה לאור במספר חלקים, וזכתה לתפוצה רחבה.
בשנת תשס"ז הוציאה לאור 'הלשכה' מהדורה מחודשת של התרגום, בה מופיע התרגום של כל התניא בכרך אחד, כאשר בצד אחד נדפס עמוד התניא המקורי, ומולו התרגום לצרפתית.
תרגום לגרמנית
בשנת תשמ"ה יצא לאור בשווייץ חלק מספר התניא בתרגום לגרמנית, על ידי משפיע קהילת חב"ד המקומית, הרב צבי צאהלער.
תרגום לערבית
בחודש כסלו תשל"ב עלה הרעיון הראשי לתרגם את התניא לערבית על ידי שליח הרבי במרוקו הרב לייבל רסקין, פרוייקט שקיבל את אישורו של הרבי בתנאי שהתרגום יהיה אכן תרגום טוב. לצורך המלאכה נבחר הרב דוד בוסקילה ששלט היטב בערבית ובלשון הקודש, ועל מנת לתרגם כראוי הוא קבע שיעורים עם הרב רסקין במהלכם העמיק בספר התניא על מנת לתרגם כראוי.
התרגום היה לניב הערבי-מרוקאי, ובג' כסלו תשל"ז הושלמה מלאכת התרגום של 'שער היחוד והאמונה', וכאשר הספר הוכנס לרבי השיב הרבי במענה מיוחד: "נתקבל ותשואות-חן תשואות-חן ודבר בעתו – יו"ד כסלו, גאולת אדמו"ר האמצעי ממלא מקום אדמו"ר הזקן. והוספה מיוחדת ביפוצו (בשפת מורה נבוכים) תוסיף באחישנה, בביאת מלכא משיחא. אזכיר על הציון".
בשבת פרשת שמות תשל"ז נשא הרבי שיחה בנוגע לתרגום התניא לערבית, והפליא בכך שעל ידי הבירור של שפה זו מבררים את כל אומות העולם כולם.
במהלך השנים שלאחר מכן המשיך הרב רסקין לעבוד עם הרב בוסקילה על תרגום והדפסת התניא, ובי' שבט תש"מ השלים את ההוצאה לאור של 'אגרת התשובה', ובשנת תשד"מ הושלמה המלאכה כולה כאשר יצא לאור התרגום של 'לקוטי אמרים' בערבית.
מהדורת התרגום שיצאה לאור ביוזמת הרב רסקין היתה בערבית-מרוקאית, ובאותיות עבריות. בשנים האחרונות 'מטה 7 מצוות לבני נח' יוזם ומפיק את ספר התניא בתרגום לערבית ספרותית קלאסית, ובאותיות ערביות.
המתרגם של המהדורה החדשה הוא מר אברהם רובינזון המשמש כמרצה בכיר לתרגום ערבי באוניברסיטת בר-אילן, ולצידו עובד הרב שאול אקסלרוד, כאשר את ההגהה עושה חסיד חב"ד בוגר סיירת מטכ"ל, המשמש כיום כשליח הרבי ובמקביל משרת בצה"ל במורה לערבית ביחידת המסתערבים.
תרגום לגרוזינית (גיאורגית)
בשנת תשנ"א העניק הרבי ברכה למלאכת תרגום התניא לגרוזינית. בשנת תשע"א הושלמה המלאכה, ביוזמת הרב אברהם אלאשווילי מקהילת חב"ד בלוד ובהשתתפות הפרופסור ראובן אנוך.
במהדורה זו תורגמו החלקים 'לקוטי אמרים' ו'שער היחוד והאמונה', והיא הודפסה ויצאה לאור על ידי בית ההוצאה לאור 'חזק'.
תרגום לטורקית
בשנת תשע"ד החלה לצאת לאור סדרת כרכים המתרגמת את התניא לשפה הטורקית, על ידי הרב מרדכי מזרחי מקהילת חב"ד ברחובות. כל כרך משתרע על כ-500 עמודים, וכולל תרגום של עשרה פרקים מספר התניא, המובאים תחילה באותיות לטיניות, ולאחר מכן מתורגמים ומבוארים[4].
קישורים חיצוניים
- מנחם מענדל ערד, אור חדש בערבית תאיר - על תרגום התניא לערבית, בית משיח, יח כסלו התשע"ג (02.12.2012)
- הוצאה לאור
הערות שוליים
- ↑ חלק מהגהות הרבי כפי שפורסמו בגליון 'התמים' של שבועון בית משיח.
- ↑ אגרות קודש, ט"ו טבת תשכ"ח.
- ↑ אגרות קודש ו' שבט תשכ"ח למר שז"ר. וראו גם שיחת ש"פ וישב, שיחות קודש תשכ"ח חלק א' עמוד 298.
- ↑ מדברים אליך בטורקית, בית משיח