צעקה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צעקה היא הוצאת קול בכוח גדול הבאה מתוך התרגשות פנימית.

הצעקה היא היוצאת מעצמה מתוך נקודת הלב ולכן אין בה לא טעמים לא ניגון ולא תיבות אלא קול פשוט ועל כן היא מעוררת למעלה את הרצון הפשוט רעווא דכל רעווין.

וזהו ענין קול השופר, שמורה על צעקה בקול פשוט.[1]

בפולקלור החסידי נפוץ הניגון א געשריי און א געוואלד המתאר את צעקתם של הבנים שנשלחו מעל שולחן אביהם.

הערות שוליים

  1. אדמו"ר האמצעי, עטרת ראש שער ראש השנה.