תפוח
תפוח הוא פרי שמוזכר בתורה כמשל לזעיר אנפין ולפעמים כמשל לשכינה הקדושה.
חקל תפוחין קדישין
| ערך מורחב – חקל תפוחין קדישין |
כנסת ישראל נמשלה בכינוי חקל תפוחין קדישין, על שם התפוחים שיש בהם כמה גונים המורים על גילוי התענוג, והיא דרגתה של כנסת ישראל בשעה שמאירים בה הארות זעיר אנפין, בפרט בשבת קודש.
כינוי זה הוא בעיקר כאשר מאירים בשכינה הארת ש"ע נהורין המאירים בבחינה הנקראת "לחיים", כהארת התענוג הפנימית המאירה בלחיים, והיא הארת תיקון ואמת המאירה מאריך אנפין בזמנים של הארת פנים, כגון בראש השנה בשעת התקיעות.
פנימיות התורה
פנימיות התורה ואגדות הש"ס נמשלו לתפוחים. ועל כך נאמר "רפדוני בתפוחים" כי התפוחים הוא רק הריח והתענוג לחולי, כי ממצעים לו סביבותיו תפוחים ועשבים טובים לריח ותענוג, וזהו אגדות, כי אורייתא סתים וגליא ובאגדות הוא הסתים פנימי' התורה, שזהו התענוג והריח המשיב להחולי כך עי"ז הוא מרווה הצמאון שע"י חולת האהבה.
וזהו מה שנאמר - כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים, דודי היא אהבה רבה, אהבה העצמית שמלמעלה בין הבנים היא כנסת ישראל שנמשך האה"ר מלמעלה בנשמות ישראל לרוות הצמאון כי חולת אהבה אני, התפוחים הם משיבים אותו הוא הריח והתענוג שבהם כך הוא ע"י האגדות שהם פנימי' התורה[1].]]
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==