אברהם יצחק קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המכונה הראי"ה קוק, היה ידיד חב"ד גדול למרות חילוקי דעות שהיו לו עם מנהיגי הציבור החרדי.
תולדותיו
הרב קוק נולד בלטביה בשנת תרכ"ו וכיהן ברבנות בערי לטביה. בשנת תרס"ד עלה לארץ הקודש כיהן כרב ביפו, שם פישר בין הקהילת חב"ד למתנגדים.
בשנת תר"פ הרב קוק הקים את ישיבת 'מרכז הרב' בירושלים.
בשנת תרפ"א נבחר על ידי הציונים לרבה הראשי של ארץ ישראל.
חיבר ספרי הלכה רבים, ספרי הגות ועוד. רובם יצאו לאור לאחר פטירתו.
נפטר בג' אלול תרצ"ה.
הקשר לחב"ד
הרב קוק הוא מגזע חסידי חב"ד מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ואדמו"ר הריי"צ.
במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש, נפגש עם הרב קוק למרות מחאת ר' עמרם בלוי, מנהיג נטורי קרתא.
כאשר חלה הרב קוק, ביקשו רבני חב"ד להתפלל עבורו, ואדמו"ר הריי"צ שיגר אליו מכתב מיוחד בו הודיע כי תלמידי ישיבת תומכי תמימים אטווצק שבפולין התפללו לרפואתו.