מלמד תינוקות
שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה
פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |||
| אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. | |||
מלמד תינוקות הוא אדם המלמד ומחנך ילדי ישראל בחיידר עד גיל הבר מצווה.
הסטוריה חסידית
רבים מגדולי החסידות שימשו מלמד תינוקות בתחילת דרכם. כך למשל הבעל שם טוב, לפני התגלותו עסק כעוזר 'מלמד', ותפקידו היה להוליך ולהביא את הילדים מביתם ל'חדר הלימוד', במהלך הדרך היה הבעש"ט מחדיר ומכניס לילידם חיות רוחנית, בין היתר על ההקפדה בעניית אמן, וכמו כן שומר עליהם בדרכים מפני הסכנות והכלבים[1].
עבודתו זו היה עושה בשמחה ואהבה אין קץ, עד שלימים התבטא באוזני תלמידיו הגדולים, ש"הימים האלה היו הימים השמחים ביותר בחייו". תלמידו, המגיד ממזריטש התבטא פעם: "הלואי שהיו מנשקים את ספר התורה באותה אהבה שהיה הבעל שם טוב מנשק את הילדים כשהיה מוליכם אל ה"חדר" כשהיה עוזר למלמד"[2].
המגיד ממעזריטש עסק גם הוא כמלמד תינוקות לפני התגלותו. מסופר כי בעת שלמד עם הילדים את פרשת יתרו ובה מוזכר מעמד הר סיני, הוא שאל את הילדים: מי זוכר את מעמד הר סיני? הוא התחיל להזכיר לילדים את מעמד הר סיני, כפי שהיה חקוק בנפש האלוקית שבתוכם, שהיתה בגלגול הקודם במעמד הר סיני, עד שכל הילדים "נזכרו". בחסידות מבארים כי כאשר מעוררים את הניצוץ האלוקי הטמון בנפש האדם, יש בכוח הניצוץ האלוקי "להזכר" ולעורר כוחות הנסתרים בנפש.
הוראות רבותינו נשיאינו
רבותינו נשיאינו הורו כי התנאי הראשון וההכרחי ביותר למלמד תינוקות הוא היותו ירא שמים. כך למשל, בהגיע ר' יעקב יוסף רסקין לגיל ה'חיידר', אסף אביו ר' חיים בן-ציון כמה ילדים והחליט לייסד חיידר לפי רוחו. בגיזאטסק היו שני "מלמדים" במקצועם, האחד ר' אשר חיים, יהודי ירא שמים, אולם הוא היה מבטא את האותיות במבטא "פולני"; והשני היה ליטאי. הוא היה מבין בדקדוק המילים ומלמד מוצלח, אבל יראת השמים שלו הייתה פחותה משל הראשון. כששאל ר' חיים בן-ציון את הרבי הרש"ב את מי משניהם להעדיף, הורה לו לקחת את המלמד הפולני, מפני שיראת השמים היא הדבר הקובע בעת בחירת מלמד לילדים.
- ^ שיחות קודש תשכ"ד עמ' 58. אגרות קודש חי"ט עמ' ע וש"נ.
- ^ אגרות קודש חלק כ"ד עמ' מז