קונטרס ההתפעלות
"קונטרס ההתפעלות"[1] הוא קונטרס שנכתב על ידי אדמו"ר האמצעי.
הקונטרס נשלח לחסידים בשנת תקע"ד (שנה לאחר מות אדמו"ר הזקן).
הקונטרס הוא איגרת לכלל חסידי חב"ד והוא עוסק בדרכי ההתפעלות במוח לב ובמחשבה על פי דרך חב"ד, ומסביר את עיקרי עבודת השם החבדי"ת. על-פי הקונטרס, "התפעלות" מושגת על ידי התבוננות בהנהגת ה' את העולם.
הקונטרס מחולק להקדמה, שהיא אגרת נפרדת, שבה מבאר הרבי את חיוב ההתפעלות, ושולל מחד את המתפעלים "התפעלות חיצונית" הנקראים בפיו "הדרכים הישנות" (הכוונה לחסידויות הפולניות), ומאידך את אלה שחוששים, כביכול, להתפעל (כאן הכוונה לר' אהרן מסטרשלה שהיה תלמיד של בעל התניא והנהיג חלק מהחסידים אחרי מותו). הרבי מבכה את המצב שרוב החסידים לא מתעוררים להתפעלות ומסביר את הסיבות למצב. הקונטרס עצמו מחולק למספר חלקים שבהם מסביר האדמו"ר את המדרגות בהתפעלות, הדרכים להגיע אליהן ואת מונעי ההתפעלות.
פירושים
על הקונטרס יש שני ביאורים מאת ר' הלל מפאריטש. הראשון "מהדורא קמא" הוא על סדר הקונטרס והשני "מהדורא בתרא" הוא הערות על הקונטרס.
הערות שוליים
- ↑ התפעלות- התעוררות וחיות בעבודת ה'
קישורים חיצוניים
- שיעורים באתר ישיבת בית אל על קונטרס ההתפעלות.
- מהדורת צילום של הקונטרס באתר Hebrew Books.