יצחק מדרוהוביץ'
רבי יצחק מדראהביטש, (נפטר בז' ניסן ה'תק"ד) היה מוכיח ומגיד מישרים בדרוהוביץ', בראדי, אוסטרהא, ובסוף ימיו בהורחוב[1].
נולד לאביו ר' יוסף ספראווידליוור שהיה מכונה "איש האמת"[2]. הרה"ק ר' יוסף היה בנו של הרב הקדוש המקובל ר' משה מסווירזש שנהרג על קידוש השם[3]. ולאמו מרת "יענטא הנביאה". היא נקראה בשם זה מכיון שכשהיתה מכבדת את הבית, היא היתה שומעת את קול המלאכים שאומרת קדושה והיתה מצטרפת אליהם באמירת קדוש. [4]
היה תלמיד-חבר של הבעל שם טוב. הוא התנגד תחילה לבעל שם טוב, אולם אחר כך הפך למעריצו ושלח אליו את בנו הצעיר, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, שהיה לתלמידו ואף שימש אותו שנים אחדות. הבעש"ט התבטא אודותיו, כי העניקו לו משמים נשמה נמוכה, אך הוא בעבודתו הקדושה הצליח להרימה לדרגת נשמתו של רבי שמעון בר יוחאי.[5] במסורת החב"דית מסופר כי הבעש"ט התבטא עליו שהוא צדיק הדור[6].
היה צם במשך כל השבוע משבת לשבת, ובשבת היה אוכל הרבה.[7]
היו לו קשרים תמידיים ואדוקים ביותר עם הבעל שם טוב. בין הקשרים שלו עם הבעש"ט, נמנו גם קשרים נסתרים, עליהם אנו מוצאים באחד מכתבי הגניזה החרסונית:
והעצה לזה כי ביום הקדוש קודם תפילת נעילה יעשה יחוד, וגם אני אעשה אם ירצה ה', לכבוד קדושתו
באותם מכתבים, הבעל שם טוב מכנהו בתוארים מופלגים:
הרב הקדוש והטהור, חד מבני עליה, איש אלוקים, לו דומיה תהילה