פריידא (בת אדמו"ר הזקן)
הרבנית פריידא נולדה בשנת תקכ"ד לאביה אדמו"ר הזקן ולאמה הרבנית סטערנא.
הרבנית הייתה חביבה מאד על אביה אדמו"ר הזקן שהיה אומר בפניה חסידות. אחיה - אדמו"ר האמצעי - כשהיה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם ואדמו"ר האמצעי היה מתחבא ושומע את הדברים.
אדמו"ר הזקן התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה הנשמה בגוף של אשה.
הסתלקותה
על הסתלקותה סיפר רבי נחום (בן אדמו"ר האמצעי):
הרבנית פריידא הייתה אשה חלשה וחולה ולאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בכ"ד טבת תקע"ג נאלצו להעביר את הרבנית לנאות דשא.
כאשר הרגישה כי היא עומדת להיפטר מהעולם, קראה לכמה חסידים וביקשה מהם כי לאחר הסתלקותה יקברוה בהאדיטש על יד ציונו של אביה.
לפני פטירתה ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפתח בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים" ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה נשמתה.
היא נפטרה בי"ז סיון תקע"ג. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה אדמו"ר הזקן.