דוד חנזין
הגאון החסיד הרב דוד חנזין נולד בעיר קונטופ שבאוקראינה בשנת תרע"א, לאביו הרב מנחם מענדל ע"ה שהיה מצאצאי הרב משה, מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן.
הרב חנזין שילב בתוכו ענווה ורוך יחד עם עוז ותקיפות. כשהדברים נגעו לענייני הכלל ולענייניו הק' של הרבי, הוא היה לוחם נאמן ועקבי. כך גם בכל הנוגע למען שלמותה של ארץ הקודש, כאשר תבע במפגיע שוב ושוב לפרסם את דעתו של הרבי בעניין. הרב חנזין אף ראה חשיבות רבה לעורר את העם בדבר הגאולה, והכינוס הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס ההקהל הגדול בהיכל התרבות, שאורגן על ידי מטה משיח באה"ק.
צעירותו
כבר בצעירותו ישב ולמד בשקידה ובהתמדה רבה, ועד מהרה יצא שמו כלמדן וגאון אדיר, שידיו רב לו בכל מכמני התורה.
בקיץ תרפ"ט העתיקה משפחת אביו את מקום מגוריה למוסקבה. באותם שנים נהג אחת לשבוע לבקר את הגאון רבי אבא דוד גולדפיין, חתנו של הגאון הרגוצ'ובר. את כל שאלותיו בלימוד שצבר במשך השבוע, שטח בפני הגאון רבי אבא דוד שהעריכו מאד. בטרם עלותו ארצה, ערך הרב חנזין סעודת סיום הש"ס בפעם השלישית בחייו, והוא בן 32 שנים בלבד.
בארץ ישראל
בשנת תרצ"ד עלה ארצה ולמד בישיבת הרב קוק, אז רבה הראשי של ארץ ישראל, שם התקבל בזרועות פתוחות, והיה מטובי הלמדנים בה.
לאחר פטירת אביו בחודש ניסן תרצ"ה, הציפו אותו זכרונות מבית אבא והוא ביקש להתקרב לחב"ד. בעקבות זאת החל לבקר בישיבת תורת אמת' בירושלים, שם קירבו המשפיע הדגול רבי אלתר שימחוביץ.
לאחר נישואיו בשנת תש"ד, התקבל בהסכמת אדמו"ר הריי"צ למשגיח ומגיד שיעור בישיבת חב"ד בתל אביב, עמה נדד גם אל הישיבה בפרדס בלוד.
בי"א כסלו תשי"א נפטרה זוגתו בהותירה חמשה יתומים, כשהקטן שבהם, יוסף יצחק, עולל רך בן חודשים ספורים בלבד. מאז גידל את ילדיו במסירות אין קץ.
בשנת תשי"ב עבר להתגורר בפתח תקוה, בה התמנה לרב ולחבר הרבנות הראשית - תפקיד אותו מילא במסירות רבה במשך 53שנה.
עסקן חבד"י
הרב חנזין היה ממקימי 'רשת אוהלי יוסף יצחק',– רשת בתי ספר חב"ד בארץ הקודש, כבר מיומה הראשון בשנת תשי"ג. במשך חצי יובל ניהל בפועל את הרשת ולאחר מכן שימש כיושב ראש הנהלת הרשת עד יום פטירתו.
מאז הקמתו של בית דין רבני חב"ד באה"ק, היה חבר הנהלת בית-הדין והיה שותף פעיל ברבים מהדיונים והחלטות, כך גם בשנים האחרונות.
היה מקושר בלב ונפש לרבי מלך המשיח, ולמרות הקשיים הרבים, היה נוסע לרבי לעתים תכופות. החל משנת תשל"ח החל לנסוע בקביעות מידי שנה לפחות פעם אחת, כשבדרך כלל היה זה חודש תשרי.
הרב חנזין שילב בתוכו ענווה ורוך יחד עם עוז ותקיפות. כשהדברים נגעו לענייני הכלל ולענייניו הק' של הרבי, הוא היה לוחם נאמן ועקבי. כך גם בכל הנוגע למען שלמותה של ארץ הקודש, כאשר תבע במפגיע שוב ושוב לפרסם את דעתו של הרבי בעניין. הרב חנזין אף ראה חשיבות רבה לעורר את העם בדבר הגאולה, והכינוס הפומבי האחרון בו השתתף, היה כינוס ההקהל הגדול בהיכל התרבות, שאורגן על ידי מטה משיח באה"ק.
בחודש תמוז תשס"ג נחלש מאוד והדיבור היה קשה עליו. את הקידוש בליל שבת שמע מבנו. לאחר נטילת ידיים ובציעת לחם משנה, טבל את פרוסת המוציא במלח כאשר לפתע התמוטט, והוא השיב את נשמתו לבוראה בהיותו בן 92.