סידור הבעל שם טוב
הנכס החשוב ביותר בספרית ליובאוויטש, הוא סידור הבעל שם טוב. בקיץ תשמ"ה, בעת משפט הספרים, התייחס לכך הרבי ואמר:
"... נוסף על האמור לעיל בנוגע לכל הספרים השייכים לספריית ליובאוויטש של כ"ק מו"ח אדמו"ר - ניתוסף הדגשה יתירה בנוגע לספרים יקרי ערך, כולל ובמיוחד סידורו של הבעש"ט, אשר, גם על סידור זה שמו עין למצוא דרכים ותחבולות כיצד להוציאו ולקחתו, ח"ו, מרשותו של כ"ק מו"ח אדמו"ר!
"כ"ק מו"ח אדמו"ר לא היה נותן לאף אחד להתקרב ולגעת בסידור קדוש זה, ורק במקרים נדירים היה נותן לגשת ולנשק את הסידור, וזאת - לאחרי הכנה הראויה, טבילה במקוה וכו' וכו'.
מעלת הסידור
בין כתבי חוקרי החסידות נכתב רבות על אודות סידור זה שבו ערך הבעש"ט את תפילותיו, ערך עליות נשמה, המתיק דינים וזרע הרהורי תשובה בלבבות.
את הסידור כתב הרה"ק רבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט. מרתקות במיוחד הן ה'הזכרות' שבסידור זה. בתוך תפילת שמונה עשרה רשומים שמות בכתב ידם של התלמידים הגדולים - הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב שמבקש עליו על זוגתו ועל בתו, והבקשה היא "שיחזק הקב"ה לבו לעבודתו ויחי' זרעו". גם הרה"ק רבי נחום מטשרנוביל ה'מאור עיניים' מזכיר את שמו וכן רבים.
בסידור ישנם כתמי דם ודמעות בדפים של כוונות תקיעת שופר והפסוקים שלפניה ולאחריה. ישנה גם גירסה שהסידור ניצל משריפה באחת מתחנותיו, ומשמשו של הבעש"ט הרה"ק רבי נחמן מהורודנקא הוסיף את החסר בכתב ידו. בכוונות של ספירת העומר מצורף כתב יד שהינו שונה מהכתב של כל הסידור והוא כנראה כתב היד של מרן הבעש"ט בעצמו.
צדיקים רבים בדורות מאוחרים יותר חפצו להשיג את הסידור הקדוש, וסיפרו שהרה"ק מטשורטקוב הציע עבורו אלף דולרים, סכום עתק באותם ימים. במכתב של אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש שאותו כתב לבנו הרבי הריי"צ ששהה בקייב הוא מציע לו לנסוע לקאמינקא בכדי לראות את סידור הבעש"ט ולרשום היכן הם כתמי 'הדמעות הידועות', מה כתוב בכתב יד קדשו של הבעש"ט עצמו וציונים חשובים נוספים מהסידור המפורסם.
חתימות תלמידי הבעש"ט בסידור
לפי חתימות התלמידים מסתבר שהסידור הובא לבעש"ט בשנת תצ"ח.
אודות כך מסופר, כי באחד הימים אמר הבעש"ט לתלמידיו האחים רבי יצחק דוב ורבי מאיר מרגליות בעל ה'מאיר נתיבים':
"בניי, אתם חביבים לי מאוד ואני אוהב אתכם. איזו חטיבה שתבחרו אעשה לכם. יש לי סידור בכתב יד שאני מתפלל בו בכל יום, כתבו שמותיכם ואת שם אמכם באיזו ברכה בשמונה עשרה שאתם רוצים".
סיפור הגלגולים של הסידור
סיפור גלגוליו של הסידור ידוע רק בחלקו,[1]:
לבעש"ט היה כידוע בן יחיד, הרה"ק רבי צבי, שהיה צדיק נסתר, והוא ירש כפי שמסתבר את הסידור מאביו הקדוש. אחריו עבר הסידור לבנו רבי ישראל שהיה בן גילו וחברו הקרוב של הרה"ק רבי מרדכי מטשערנוביל. באחד ממסעותיו של רבי ישראל הנכד, הוא עצר לחניה בעיירה יארוויטש, ושם חש שלא בטוב ולפתע הבין ששעותיו ספורות. הוא קרא לראשי הקהל ואמר להם שיש ברשותו את סידור התפילה של סבו הבעש"ט, ולאחר הסתלקותו ימסרו את הסידור לרבי מרדכי מטשרנוביל. רבי ישראל נפטר ונטמן ואנשי הקהילה נסעו לטשערנוביל לספר את הדברים לרבי מרדכי. הם אמרו לו שהסידור ברשותם והוא יקבלו רק אם יבוא לערוך אצלם שבת. הצדיק מטשערנוביל הסכים, נסע ליארוויטש לשבת וקיבל את הסידור הקדוש.
בעיר קאמינקא התגורר חסיד ונגיד ורבי יצחק ליפסון שמו, והסידור שכן ברשותו שנים רבות. הוא הגיע אליו ככל הנראה מבית טשערנוביל. ייתכן על ידי זוגתו שקיבלה זאת בירושה.
אחד מסופרי אותה תקופה שכתב ספר על אודות הבעל שם טוב שלח איגרת אל הגביר וביקש פרטים על אודות הסידור. הוא קיבל תשובה ערוכה היטב וחתומה בידי 'משה הוכמאן, מלמד בבית הגביר'. באיגרת כותב המלמד שאדונו אינו מוציא כמעט את הסידור מבית גנזיו ואינו מראה אותו בשל הרצון לשמור עליו. עם זאת הוא מעתיק מן הסידור נוסחאות ושורות שלימדו מעט על הנהגותיו הגלויות של הבעש"ט.
הסידור מגיע לידי אדמו"ר הריי"צ
באחת המלחמות ירד הגביר ליפסון מנכסיו, ויורשיו מכרו את הסידור לרבי הריי"צ באלף דולרים לערך.
בהיות הריי"צ בוורשה עברה מפה לאוזן השמועה על שברשותו הסידור של הבעש"ט, ורבים מאוד הגיעו לראותו. הריי"צ נהג בעין טובה ובדרך כלל נתן לראות בתנאי שיטבלו טרם במקווה טהרה. הוא אף ביקש מאחד האדמו"רים שבא לראות את הסידור לטבול במיוחד בטרם ייגע בסידור, למרות שכבר טבל שחרית. חזון נפרץ היה למרגלות ביתו שבוורשה לראות תור ארוך של בחורים ובני תשחורת מישיבות שונות, פאותיהם נוטפות מי טהרה שעלו מן הטבילה והם דרוכים ונרגשים לפגוש בסידור התפילה של הרבי של כל הרביים.
הריי"צ הביא עימו את הסידור לניו יורק יחד עם ספרייתו המפורסמת. בשיחה של הרבי בשנת תשמ"ה סיפר הרבי שתמיד הייתה לו יראה גדולה מהסידור הקדוש עד שחשש להתקרב אליו ולגעת בו. רק פעם אחת כשחותנו הורה לו להוציאו ולהראותו לחוקר מסוים, ואז ראה את העמוד שבו ניכרות הדמעות וטיפות דם המאמץ בעבודתו הטהורה של הבעש"ט בימי ראש השנה.
חשיבותו המיוחדת
כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ייקר מאוד את הסידור, כפי שעולה מדברים שאמר הרבי בעת פרשת הספרים:
"כ"ק מו"ח אדמו"ר לא הי' נותן לאף אחד להתקרב ולגעת בסידור קדוש זה, ורק במקרים נדירים הי' נותן לגשת ולנשק את הסידור, וזאת - לאחר הכנה הראוי', טבילה במקוה וכו' וכו'".
הרבי הוסיף וסיפר, ש"כפי הנראה, חשש כ"ק מו"ח אדמו"ר מפני אפשרות של גניבה כו', ולכן, ציוה עלי לעשות צילומים מכל דף ודף של הסידור, ולהניחם במקום משומר ביותר (ב"כספת" של בנק), כך שגם במקרה של גניבת הסידור, לא יוכלו למכור אפילו דפים בודדים (מתוך הנחה שבנוגע לדפים בודדים לא יהיו הוכחות מנין גנבום), מכיון שישנו צילום מכל דף ודף בפני עצמו!".
ישנה רשימת הערות שכתב הרבי לאחר עיון בסידור. (ראה תמונה), הרבי כותב את סדר התפילה בסידור ומציין לשינויי נוסחאות.
ההערה האחרונה מתייחסת לברכת המזון, שם נאמר בנוסח הרגיל "כי אם לידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", ואילו בסידור הבעש"ט הנוסח "והגדושה". שינוי זה הוזכר פעמים רבות בהתוועדויות של הרבי.
לפי נוסח האריז"ל שייך ברוך שאמר בדף קודם [..]
ב"ש - הודו - ב"ש - הודו שיר חנוכת - למנצח בנגינות - השמים מספ' - רננו צדיקים - שיר המעלות - הודו - מזמור שליוה"ש
(ובנביאי - נ"ה חסר)
הוספה בברכת יוצ"א (היכל לבנת הספיר)
לשבת אהבה רבה ל"נ
הוצאת ספרים אור זרוע לא ביאמפולי
להדליק נר חנוכה
ויהי נועם לא נזכר
אחרי פורים סדר הישיבה (ע' בסי' ר' שבתי ?) (כונת למוד) תורה
ע' אחד אחרי שיר ליום וא"ו וגם קצור הכונה - לא מצאתי בסי' יאמפולי
סדר סעודתן של ת"ח לפי סי' ר"ש בשינוים קלים
הנוסח "ועל פליטת סופריה"
"שרפים ואופנים וחיוה"ק"
"והגדושה"
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ בעיקר מתוך מאמר ארוך שפרסם החוקר החסידי הרב יהושע מונדשיין בקובץ שפתי צדיקים