ניגון ויהי בימי אחשורוש

הניגון "וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" הוא שיר חסידי לפסוק הראשון במגילת אסתר.

מילות הניגון: "ויהי בימי אחשוורוש המולך מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה" (מתוך המגילה).

מקור הניגון

הניגון במקורו הוא ניגון שמח ללא מילים.

יש אומרים כי המלים הצטרפו לניגון לאחר שבחור ירד מהזאל הקטן לשאלאש לאחר ששתה 'משקה' כשהוא מצמיד את מילות המגילה לניגון.

חסידים אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת חג הפורים למילים אלו. בכל שנה התחילו לשיר את הניגון בפני הרבי כאשר נכנס ל-770 בשבת מברכים אדר (או אדר ראשון בשנה מעוברת), והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש שאחר כך (ובשנה מעוברת - במשך כל החודשיים שאחר כך - אדר ראשון ואדר שני) ניגנו את הניגון רבות בפני הרבי. ניגון זה הוא חלק בלתי נפרד מהווי חג הפורים של חסידי חב"ד.

הניגון הושר רבות בהתוועדויות של הרבי בחג הפורים במשך השנים.

קישורים חיצוניים

• הרבי מעודד את שירת הניגון "ויהי בימי אחשוורוש", באתר בית חב"ד