מידות שבשכל
מידות בשכל הוא כינוי בספרי החסידות להתעוררות המידות בעודם בשורשם הוא השכל המהווה אותם. מידות אלו הם בהתגלות וחוזק יותר מאשר המידות שבלב ולכן הם נקראים "אתוון רברבין"[1].
מידות אלו נקראים "ז"ת דאימא", שהוא כתר לז"א, והוא כענין קול פשוט היכול להתהפך מצירוף לצירוף באשר הקול הפשוט שהוא האות א הוא שורש כל האותיות, והוא מהארת הכתר הכללי דהיינו רצון פשוט המהפך את אותה סברא עצמה לדון בה לחסד או לדין, כדוגמת מאמר ה' בדור המבול רעה רבת האדם - להמתיק את הגזירה ולא להביא עוד מבול על העולם, למרות שאותה סברא עצמה היתה הסיבה להבאת המבול.
מקום זה היה המקום בו נתהותה שבירת הכלים[2].
בחינה זו ידועה בספרי החסידות בתואר "ע' רבתי" שהיא הע' של שמע ישראל[3].