גיל הנישואין
גיל הנישואים הוא הגיל המזערי המותר להינשא על פי חוק. החוק משתנה לפי כל מדינה. במדינת ישראל החוק הוא גיל 17, ובהרבה מדינות אחרות מקובל שהגיל הוא גיל 18. לעתים נקבע שגיל האשה מוקדם יותר מגיל הגבר.
ביהדות
על פי ההלכה נערה (מי שהגיעה לגיל 12 ויום אחד) מותרת להינשא, באישור אביה. האב רשאי להשיא אותה טרם שנהפכה לנערה ("קטנה"). עם זאת חז"ל הסתייגו מנישואין בגיל 12, וקבעו שראוי לאדם שישא אשה בגיל שמונה עשרה, כלשונם "בן שמונה עשרה לחופה"[1] ובגמרא: "עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו"[2].
לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת לימוד תורה ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים. כמה מן האחרונים כתבו שבכל אופן לא יתאחר לאחר גיל 22 או 24. סיבה נוספת לדחיית גיל הנישואין הוא הצורך להתכונן לעול הפרנסה, כפי שכתב הרמב"ם "דרך בעלי דעה – שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה..."[3].
בחסידות חב"ד
אצל חסידי חב"ד הגיל הממוצע הוא 23, לאחר סיום הלימודים בישיבה. 3 שנים בישיבה קטנה, 3 בישיבה גדולה ושנת הקבוצה. שנה נוספת מוקדשת ללימודי הסמכה לרבנות כפי ההוראה של הרבי ושנת שליחות בישיבות (התלמידים השלוחים) או בבתי חב"ד.
