אגודת ישראל
אגודת ישראל הינה תנועה חרדית עולמית. אדמו"ר הרש"ב היה מעורב בהקמת תנועת אגודת ישראל, אך פרש הימנה. אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל בארץ ישראל, לעזור בהצלת האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ובו הוא מדגיש את התבדלותו מהשקפת האגודה. הוא כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא אינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...[1]
אישי חב"ד באגו"י
כמה אישים חב"דיים היו חברים בגופים רישמיים של אגודת ישראל ומהם: הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הרב מרדכי דובין, הרב אברהם חיים נאה, הרב אליעזר מזרחי.
דעת הרבי
הרבי הביע את דעתו השלילית למפלגה, ולצורת התנהלותה, כאשר אין מנהיג מסוים למפלגה אלא כל אחד ורבו הוא, דבר שאינו כשר על פי התורה כי דַבָּר - מנהיג - אחד לדור ולא שני דַבָּרִים לדור[2] הרבי סבר כי על המפלגה לקבוע להם בית דין וכינוס רבנים אשר הם יקבעו ויחליטו יחד את ההחלטות, כדרך התורה[דרוש מקור].
פעם אחת אמר הרבי לבחור באגודת ישראל בשנת תשמ"ט, בעקבות איחוד עם מפלגת פועלי אגודת ישראל.
בחירות תשמ"ט
| ערך מורחב – בחירות תשמ"ט |
איחוד עם פועלי אגודת ישראל
חזית טכנית
הרב שלמה לורינץ נסע בתחילת שנות הקמת מדינת ישראל, בשליחות החזון איש לרבי ולאדמו"ר ר' יואל מסאטמאר בנוגע לאיחוד מפלגת אגודת ישראל עם המזרחי. הרבי עודד ביותר להקים חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת הרב שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות).
בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".[3]
ראו עוד
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ צילום המכתב
- ↑ רש"י דברים לא, ז.
- ↑ חב"ד אינפו