שבע מלכין קדמאין
שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של אדום, שנמנו בבראשית לו, לא-לט. מבואר כי ענין שבע מלכים אלו הוא ז' תחתונות של עולם הנקודים שבו היה שבירת הכלים. וזהו ענין של "וימלך וימת", שכיוון שספירות אלו לא היו בבחינת ביטול נפלו בשבירה.
בבראשית
שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של אדום, שנמנו ב[[חומש בראשית] פרק ל"ו:
ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל: וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה: וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה: וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני: וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית: וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה: וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר: וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור: וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב:
— בראשית לו, לא - לט
ענינם
מבואר כי שבע מלכין קדמאין הם שבע המלכים של עולם התוהו, שקודם לעולם התיקון. ולכן נאמר כי הם מלכו בארץ אדום, לפני מלך מלך לבני ישראל, שענין אדום הוא ענין עשיו שהיה בבחינת עולם התוהו, לעומת יעקב שהוא בבחינת עולם התיקון. ובעולם התוהו הייתה השבירה, אלא שגם בעולם התוהו, בספירות חכמה ובינה לא היתה השבירה, אלא תחילת השבירה הוא בספירת הדעת שהיא בבחינת מקור למידות. וזהו המלך הראשון בלע בן בעור שהוא ספירת הדעת של עולם התוהו.
ושבע המלכים הם בבחינת ז' תחתונות של עולם התוהו, ובכל אחד בהם נאמר "וימלך וימות", לפי שהספירות של עולם התוהו היו בתוקף ולא נתנו מקום לספירות האחרות, ולכן נפלו בבחינת שבירה. וענין המלך השמיני הדר הוא תחילת עולם התיקון. שמלך הדר הוא בבחינת המשכה מיסוד דא"ק שהוא שורש התיקון והברור, ולכן לא נאמר בו "וימת".