סינסינטי
סינסינטי היא עיר בדרום-מערב מדינת אוהיו שבארצות הברית והיא העיר השלישית בגודלה באוהיו, כיום מספר היהודים החברים בקהילה היהודית בסינסינטי עומד על כ-20,000, כ"י.
תוכן עניינים
יהודים בסינסינטי
יהודים החלו להגיע בהמוניהם בשנים ת"ר-תר"ל (1840-1870), לאור הפיתוח הכלכלי באזור. בשנת תק"צ (1830) הכירה האסיפה הכללית של מדינת אוהיו בקהילה היהודית בעיר באופן רשמי. בתקצ"ו (1836) נחנך בית הכנסת הראשון בעיר.
החל משנת תק"צ (1830) החלו להגיע לעיר מהגרים מגרמניה, אשר השתייכו ברובם לתנועה הרפורמית והקימו בשנת תרמ"ב (1842) את קהילת "בני ישורון". המוסדות החשובים של התנועה הרפורמית בארצות הברית הוקמו בעיר: בית המדרש לרבנים של התנועה הרפורמית בעיר היווה אבן שואבת לרבים, ביניהם הרב והתאולוג אברהם יהושע השל, שהגיע אליו לאחר שברח מגרמניה הנאצית. השבועון "The American Israelite", אשר הוקם בעיר ב-1854, הוא הכתב העת היהודי הוותיק ביותר בארצות הברית.
חב"ד בעיר
בשנת תרצ"ב נבחר הרב אליעזר סילבר לרב העיר. הרב סילבר הי' מקורב לחב"ד ואף נפגש עם אדמו"ר הריי"צ בעת ביקורו בארה"ב בשנת תרפ"ט, לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ היה בקירוב גדול עם הרבי, ועסק עמו בעניני הכלל. הרב סילבר כיהן כרב העיר עד לפטירתו בח' שבט שנת תשכ"ח.
לאחר פטירתו של הרב סילבר מילא מקומו הרב עזריאל זעליג שארפשטיין, וכיהן כרב הקהילה היהודית בסינסינטי מטעם "ועד העיר" עד לפטירתו בשנת תשס"ח, הרבי גם הנחה אותו איך להילחם ברפורמים.
בקיץ תשל"ה נשלח הרב שלום דובער קלמנסון ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. מיד עם בואו לעיר החל בפעולות, ורק בתוך זמן קצר בלבד הצליח לקבל בנין לתפילות ראש השנה ויום כיפור. ומשם המשיך בפעולותיו במשך השנים.
עם הגיעו פתח את ישיבת תומכי תמימים סינסינטי שלאחר מכן נסגרה עקב קשיים. הישיבה נפתחה שוב בשנת תשס"ד כמכון סמיכה שניהל הרב גור-ארי'ה. באלול תשס"ו הפכה הישיבה באופן רשמי לישיבה קטנה בהנהלתו של ראש הישיבה הרב גרשון אבצן.
בשנת תשל"ז, יזם הרב קלמנסון העיתון בשם "חב"ד טיימס", אשר כבר להופיע החודשי מאז, עם תפוצה של יותר מ 23,000 (ועדיין הגדלה במהירות).
במשך השנים עם ההרחבה המוצלחת של הפעולות הקימו כמה בתי חב"ד נוספים בעיר ובסביבותיה.
מוסודות חב"ד שבסינסינטי
- בית חב"ד סינסינטי, ה"שול" מנהל ע"י הרב שלום דובער קלמנסון.
- בית חב"ד בלו אש - מנהל ע"י חתנו של הרב קלמנסון, השליח הרב ישראל מנגל.
- בית חב"ד בקמפוס אוניברסיטת סינסינטי - מנהל ע"י השליח הרב יצחק קריגר.
- בית חב"ד מייסון, מנהל ע"י בנו של הרב קלמנסון, השליח הרב יוסף יצחק קלמנסון.
- בית חב"ד דייטון - מנהל ע"י השליח הרב נחום מנגל.
- חדר חב"ד - מנהל ע"י בנו של הרב קלמנסון, הרב מנחם מענדל קלמנסון.
- מכון סמיכה - מנהל ע"י הרב אליהו סימפסון.
- מרכז לפליטי מזרח אירופה ורוסיה (Free).
- מחנה חב"ד (קעמפ חב"ד) מנהל ע"י חתנו של הרב קלמנסון, השליח הרב מנחם מענדל מאיעסקי.
- צבאות השם מנהל ע"י השליח הרב יעקב מאיעסקי
- ישיבת תומכי תמימים סינסנטי בהנהלתו של ראש הישיבה הרב גרשון אבצן.
- בית ספר לבנות מנהלת אשת הרב קלמנסון מרת שטערנא שרה.
- מרכז דוברי עברית מנהל ע"י בנו של הרב קלמנסון, הרב שניאור זלמן קלמנסון.
עיתון "חב"ד טיימס"
עיתון "חב"ד טיימס" (באנגלית The Chabad Times) יוצא לאור ע"י חב"ד בדרום אוהיו, ע"י השליח הרב שלום בער קלמנסון מידי חודש. העיתון החל לצאת בשנת תשל"ז וכיום מופץ ב-23,000 עותקים. הרבי עודד את הוצאת העיתון, ואף התבטא בחמימות אודות העיתון.
משפט 'חנוכייה ציבורית'
כשביקש הרב קלמנסון להציב חנוכיה מרכזית בעיר, נתקל בהתנגדות עזה מצד קהילת הרפורמים בעיר, שנחשבת למעוז הרפורמים בארצות הברית. בהשתדלות הפדרציה היהודית בעירו, שנשלטת על ידי הרפורמים, הודיעה לו העירייה שאין לו רשיון להציב את החנוכיה בכיכר העיר.
הרב קלמנסון זימן דיון עם חברי מועצת העיר, לשם הגיעו גם נציגי הרפורמים. לאחר שהרב קלמנסון הציג בפניהם את פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית (בארגון עיריית פיטסבורג), שאישר בחנוכה תשמ"ג הדלקת חנוכייה במקומות ציבורית, קם אחד מחברי מועצת העיר ושאל: אם החנוכיה אינה מוצג דתי, מדוע הקהילה היהודית כולה מתנגדת להצבתה בכיכר העיר? הרב קלמנסון הגיב ואמר שלא מדובר בקהילה היהודית, אלא בקהילה הרפורמית, שחבריה מתנגדים להצבת המנורה רק משום שהם פשוט מתביישים ביהדותם... דבריו של הרב קלמנסון עוררו סערה רבתי, ובלחץ נציגי הקהילה הרפורמית, אישרה מועצת העיר החלטה השוללת מהרב קלמנסון את האישור להצבת החנוכיה במרכז העיר.
הרב קלמנסון החליט להיאבק בעירייה באמצעים משפטיים, אלא שלאחר שיחה עם עורך הדין מר נתן לוין, התברר לו כי טענתו של ראש עיריית פיטסבורג, במקרה דומה, נכונה מבחינה משפטית, ופסיקת בית המשפט העליון אינה יכול לחייב את העירייה להציב חנוכייה ציבורית.
תוך כדי שיחה עם עורך הדין, הבזיקה בראשו של הרב קלמנסון הברקה משפטית, והוא הציע לעורך הדין לנקוט גישה שונה לחלוטין: בארצות הברית קיים "חוק חופש הדיבור", הקובע כי כל אדם רשאי להביע את דעתו בכל צורה שהיא, בכל מקום בארצות הברית. מכיוון שכך, הציע הרב קלמנסון, אפשר לטעון כי הדלקת החנוכייה היא סוג מסויים של הבעת דיעה, וכאשר אזרח מסויים רוצה להביע את דעתו באמצעות הצבת חנוכייה - אסור לעירייה להצר את צעדיו ולמנוע ממנו להביע את דעתו באמצעות הצבת חנוכייה בכיכר העיר.
לאחר ההלם הראשוני מהרעיון הנועז, החליט עורך הדין לאמץ את הגישה החדשה, ופנה לבית המשפט בבקשה לחייב את עיריית סינסינטי לאפשר לרב קלמנסון להציב חנוכייה ציבורית בכיכר העיר. עורכי הדין מטעם העירייה, שהיו בטוחים שהרב קלמנסון יביא לצידו את הכרעת בית המשפט העליון בקשר לסוגיית הפרדת הדת מהמדינה - הופתעו לחלוטין כאשר שמעו את עורך הדין מר נתן לוין מתחיל לדבר על עיקרון "חופש הדיבור". הם לא תיארו לעצמם שהם, המתיימרים להיות אבירי החופש והצדק, יואשמו בסתימת פיות ויוצגו כמי שאינם מאפשרים את חופש הדיבור.
בסיומו של תהליך משפטי מורכב, פסק בית המשפט שחופש הדיבור הוא ערך עליון בארצות הברית, ומשום כך מחוייבת העירייה לאפשר לשליח הרבי להציב חנוכייה בכיכר העיר. בכך נסללה הדרך לשלוחים נוספים להציב חנוכייה ציבורית בעירם, גם במקרים שהעירייה ביקשה להתנגד לכך. שלוחים שהיו נתקלים בהפרעות, היו פונים לעורך הדין נתן לוין, ובדרך כלל, לאחר שהוא שלח להם העתק מפסיקות בית המשפט בשני הנושאים - הן של הפרדת הדת מהמדינה והן של חופש הדיבור - הסירו חברי העירייה את התנגדותם ואיפשרו לשלוחים להציב את החנוכייה במרכז העיר.
