שתי הלחם

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

שתי הלחם הוא קרבן מנחה של ציבור, שהיה קרב בחג השבועות בבית המקדש. שתי הלחם היא המצווה היחידה המיוחדת לחג השבועות, ומבטאת את היותו "חג הקציר" ו"יום הביכורים". קרבן זה הובא בנוסף על קרבנות המוסף שהיו קרבים בחג השבועות.

שתי הלחם היה הקרבן הראשון שהובא מהתבואה שנקצרה בשנה זו בתור תודה לה', ובכך הוא ביכורי קציר חיטים ועל ידו הותר להביא קרבנות מנחה מהתבואה החדשה.

שתי הלחם רומזים לתורה שבכתב ולתורה שבעל פה.

במקורותעריכה

הציווי על קרבן שתי הלחם מופיע בתורה בפרשת אמור:

עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.
מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם, שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה'.
וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִם בְּנֵי שָׁנָה וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם, יִהְיוּ עֹלָה לַה' וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.
וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת וּשְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה לְזֶבַח שְׁלָמִים.
וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּכּוּרִים תְּנוּפָה לִפְנֵי ה' עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה' לַכֹּהֵן.

ספר ויקרא פרק כ"ג פסוקים טז-כ.

המשנה במסכת מנחות עוסקת בפרטי דיני קרבן שתי הלחם[1] וכן הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין[2].

קרבן שתי הלחם מתייחד בכך שהוא כלל לחם חמץ, ככתוב "סֹלֶת תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה"[3], וזאת בניגוד לרוב הקרבנות בהם היה אסור לאפות חמץ, על פי ציווי התורה:

כָּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לה'

ויקרא ב, יא.

מטעם זה[4] לא הוקרבו הלחמים עצמם על המזבח כבשאר המנחות ככתוב:

קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַה' וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ

ויקרא ב, יב.

בתורת החסידותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. מסכת מנחות פרק י"א.
  2. משנה תורה להרמב"ם הלכות תמידין ומוספין, פרק ח'.
  3. ויקרא כג, יז.
  4. מנחות נח,א