שנת הילד והילדה

שנת הילד והילדה היתה שנה שהרבי הכריז עליה כשנה של הוספה מיוחדת בשימת לב והתמסרות לחינוך ילדי ישראל, החל משבת פרשת בלק י"ז תמוז תשמ"ח, ועד לסיומה של שנת תשמ"ט.

היסטוריה

בקיץ של שנת תשמ"ח העלה הרבי מספר פעמים את המצב המבהיל שאצל מאות אלפי ילדים יהודים בכל רחבי העולם חסרות ידיעות בסיסיות ביותר בעניני יהדות תורה ומצוות.

בשיחת שבת פרשת בלק תשמ"ח הזכיר זאת הרבי פעם נוספת והודיע כי זהו 'חוב קדוש' על על אחד ואחד להשתדל לפעול בחינוך ילדי ישראל, כשהכוונה היא גם לאלו שהם אמנם מבוגרים בגיל אך כמו 'ילדים' בעניני תורה ומצוות, וביקש ב'בקשה כפולה ומכופלת' לקבוע את השנה הזו כ'שנת הילד והילדה' ולהקדיש תשומת לב והתמסרות מיוחדת לנושא החינוך של ילדי ישראל.

הרבי ביאר שהשם שנקבע הוא דווקא 'שנת הילד והילדה' ולא 'שנת הבן והבת' וכיוצא בזה, כדי להדגיש את מעלתו וחשיבותו של כל ילד יהודי בפני עצמו, ולא רק כפי שהוא מתייחס להוריו ומשפחתו, וקישר זאת גם עם שנת הקהל, ועם כך שהפעולות בעניני חינוך מביאות לגאולה, היות והגאולה העתידה היא בדוגמת יציאת מצרים עליה נאמר שהילדים הם אלו ש'הכירוהו תחילה'.

בשיחות שלאחר מכן הזכיר הרבי מספר אפיקים לפעילות בעניני חינוך:

• רישום ילדים למוסדות חינוך על טהרת הקודש
• חינוך יהודי לתינוקות שנשבו לבין העכו"ם
• רישום ילדים למחנות קיץ
• חיזוק הקשרים המשפחתיים בין ההורים וילדיהם ובין הנכדים וזקניהם.
• הנחה בהרשמה למחנות הקיץ על טהרת הקודש
• ילדים - שישפיעו על חבריהם באמצעות דוגמה חיה

בהמשך להוראת הרבי, החלו שלוחים לפעול בנושא כשבין הפעולות פירסמו על מחנות קיץ בחינם לילדים שלא מתחנכים במוסדות החינוך הכשר, וכאשר דיווחו על כך לרבי, הורה הרבי שישתדלו לפעול זאת על שלוחים נוספים.

לקראת כינוס השלוחים בארץ הקודש שנערך באותה שנה בכ"ף מנחם אב בעיר רחובות הוסיף הרבי במכתב לכבוד הכינוס בכתב יד כשהוא קובע את נושא הכינוס כ'שנת הילד והילדה'.

לאורך השנה שלאחר מכן, השתדל הרבי פעמים רבות לקשר את תוכן השיחות ל'שנת הילד והילדה' ולעורר על כך שוב ושוב.

בקשר עם הפעולות בנושא, בשנת תשמ"ט הוציאו לאור צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש בהוראת הרבי את החוברת 'המחנך'.