שמואל אזימוב

הרב שמואל (מולע) אזימאוו (א' באלול תש"הי"ב בחשון תשע"ה) היה השליח הראשי למדינת צרפת דמות חסידית למופת ומגדולי המחזירים בתשובה בעולם.

הרב שמואל אזימאוו

תולדות חייםעריכה

נולד בר"ח אלול תש"ה לאביו הרב חיים הלל אזימאוו (בן ר’ צבי הירש אזימאוו) מנהל רשת תלמוד תורה החב"די בפריז, ולאמו מרת רישא.

כשנגמרה שליחותם של שלוחי הרבי לישיבת תומכי תמימים ברינוא המשיך, עם כמה מחביריו מספסל הלימודים, בעבודתם, בקירוב צעירים והפצת היהדות ומעיינות החסידות בפריז.

חתונתו עם רעייתו מרת בתיה בתו של הרב בן ציון שמטוב התקיימה בשנת תשכ"ח והמשפחות משני הצדדים שנמנו על חשובי העסקנים החב"דיים ניסו לפעול הרבי שיעתר לבקשתם להשתתף בשמחת הנישואין ויסדר את טקס החופה, אך הרבי השיב שהוא חושש מעין רעה, ובתור פיצוי הגיה לכבוד החתונה את המאמר דיבור המתחיל 'כי תשא'.

 
הרבי משוחח עם הרב אזימוב, בהתוועדות

כאשר נכנס ליחידות בכ"ד תשרי תשכ"ו, אמר לו הרבי "תמשיך שם ובהוספה, ותהיה לך הצלחה רבה, ופירושה של הצלחה רבה היא הצלחה שאין לשער".

בב' אייר תשכ"ח נשלח על ידי הרבי לפריז, לנהל את סניף צעירי אגודת חב"ד בפריז ובמשך השנים קירב אלפים ליהדות ולחסידות, רבים מהם נהפכו לחסידי חב"ד במלוא מובן המילה, הקים רשת של מוסדות חינוך והביא תחתיו עשרות רבות של שלוחים הפזורים בכל רחבי צרפת ומחוצה לה.

בין המוסדות הרבים שהקים הרב אזימאוו נמנים בין השאר 'חדר ליובאוויטש - פריז' - מוסד ללימודים על טהרת הקודש (בו לומדים רק לימודי קודש במשך היום). גן פרדס חנה. בית ספר לבנות בית חנה. בית ספר לבנים (הנקרא ג’’כ בשם) בית חנה (הכולל גם למודי חול).קמפוס בית חיה מושקא (הידוע כקמפוס הגדול ביותר באירופה). ו'בית ליובאוויטש' - רשת בתי חב"ד בפריז ומסביב לה. הנמצאים ברובע התשיעי שבפאריז.

כמו כן היה הרב אזימאוו אחראי להוצאת העלון השבועי בשם 'לַא סידרה' ('הפרשה'), המופץ בעשרות אלפי עותקים ברחבי צרפת, ומגיע ללמעלה משמונים אחוז מיהודי פריז והסביבה.

נודע בהתקשרותו הרבה ובמסירותו המופלאה לרבי, בהתוועדויותיו עם תלמידיו חזר ותבע כל הזמן התמסרות למבצעי הרבי, שבהם הוא עצמו היה עוסק במרץ ושעי’’כ קירב אלפים (כפשוטו) לחב’’ד.

נפטר בי"ב חשון תשע"ה. מסע ההלוויה החל בקמפוס בית חיה מושקא בפריז והמשיך לירושלים שם נטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין בהר הזיתים.

משפחתועריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ונשמות אני עשיתי, אימפריית התשובה שהקים בצרפת, בתוך גליון 'כי קרוב' פרשת מטות תשפ"ב עמוד 6

קישורים חיצונייםעריכה