שלום חריטונוב (ניקולייב)
הרב שלום חריטונוב (ב' בשבט תרמ"ו - כ"ה בטבת תרצ"ד) היה בעל מנגן ממשפחת חריטונוב, שחיבר ניגונים חב"דיים רבים. שימש כשוחט ובודק בעיר ניקולייב.
תולדות חיים עריכה
נולד בב' בשבט תרמ"ו לרב אברהם חריטונוב, ששימש כשוחט בעיר ניקולייב שבאוקראינה למשפחה שרבים ממנה נודעו כבעלי מנגנים.
למד בישיבת תומכי תמימים, בזמבין אצל הרב שמואל גרונם אסתרמן, ואחר כך בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, שם למד בין השנים תרס"ג-תרס"ז (1903–1907)[1].
לאחר מכן השתקע בעיר ניקולייב, שם מילא את מקום אביו כשוחט ובודק. היה חוזר שם מאמרי דא"ח, וקיבל רשות מהרבי הרש"ב להוסיף באמירת המאמר הסבר בנושא ממקורות אחרים.
בשנותיו האחרונות סבל מקשיי גדולים בפרנסה, לאחר ששלטונות ברית המועצות אסרו שחיטת בהמות. הוא החל לנדוד כדי לחפש פרנסה, ועבר בין לנינגרד, מוסקבה ומלחובקה.
ניגוניו עריכה
ר' שלום חיבר ניגונים רבים, בסגנון עמוק. בתשל"ג (1973) הוציא בנו שמשון תקליט מלחניו.
בין הניגונים שהלחין:
- ניגון כי הנה כחומר - ניגון דבקות ללא מילים. נהוג לנגן אותו יחד עם מילות הפיוט "כי הנה כחומר" שאומרים בתפילת ליל יום כיפור, (וע"כ שמו).
- ניגון הבן יקיר לי - על מילות הפסוק "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה'".
- שושנת יעקב - ניגון מארש על מילות הפיוט לפורים "שושנת יעקב".
- ניגון וקרב פזורנו - ניגון בסגנון וואלאח ללא מילים.
- ניגון א מאשינקע - הניגון חובר על ידו מספר חדשים לפני פטירתו, לאחר שהפסיד בדין תורה על מכונת תפירה שהייתה חיונית עבורו כדי להתפרנס ללא חילול שבת. מתוך שברון ליבו חיבר את הניגון.
- ניגון פאנקע
- ניגון דביקות
- ניגון התוועדות[2].
- ניגון יעלה תחנונינו
- פאנקע לר' שלום חריטונוב (ב) (ניגון קע"ד בפרוייקט מסורת הניגונים) - לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
- ניגון שמחה[3].
- ניגון געגועים - ניגון דביקות לר' שלום חריטונוב שהיה מתפלל איתו את תפילת נעילה[4].
- תנועה (עס בענקט זיך) - ניגון געגועים, הוקלט ע"י בנו ר' שמשון, פורסם לראשונה בתשפ"ג[5].
משפחתו עריכה
- בנו, ר' שמשון חריטונוב
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- דוד ז. רוטנברג, זכיתי לקבל מחמאה מהרבי על דיוק הניגונים... כפר חב"ד, גליון 507, ע' 52