אפשר לקשר עם 'בשם השם'. וכן להוסיף את המשמעות בעבודת ה', שגם ה'אלוקים' גלומה בו תכלית הכוונה. להתראות - שיחה 13:34, 23 בנובמבר 2016 (UTC)
- האמת שלא הבנתי כל כך כוונתך, מה השייכות בין ערך זה העוסק ביחסם של הכוחות האלוקיים חסד והתפשטות וגבורה וצמצום והפועל יוצא בעניין אחדות ה' לבין הערך ההוא? וכמובן בסופו של דבר יש מזה משמעות בעבודת ה' (אשמח כמובן לקבל מ"מ וציונים בעניין זה).--הנחה - שיחה 14:01, 23 בנובמבר 2016 (UTC)
- הן בנוגע ל"יחסם של הכוחות האלוקיים חסד והתפשטות וגבורה וצמצום והפועל יוצא בעניין אחדות ה'", והן בנוגע ל"משמעות בעבודת ה'", אפשר לראות בדרמ"צ אחדות ה'. • קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 01:58, כ"ג בחשוון ה'תשע"ז
אחדות ה'עריכה
ראשית כל, ישר כח על היוזמה..
שנית, כמדומני שנושא זה הינו חופף ואף זהה לערך על אחדות השם (או לפחות אמור להיות כזה..). ולהעיר שקיים ערך מוזנח בשם זה (הוי' הוא האלקים), ואף שמן הסתם ידוע לך על כך..
שלישית, אעתיק כאן כמה שורות מדרך מצוותיך, במקור הדברים בזהר:
ולהבין זה, הנה נקדים מאמר הזהר המובא במצות האמנת אלהות רפ"א והוא בוארא דכ"ה ע"א כיון דידעו פקודא דא בארח כלל (ר"ל מצות האמנת אלהות שנת') כו' כדין אוליף לון בארח פרט כו' כי הוי' הוא האלקים דא בארח פרט במלה דא כמה רזין וסתרין אית בי' (הוא מצות היחוד) ודא וההוא דקדמיתא כולא מלה חדא כו' ורזא דא אני ראשון ואני אחרון (ישעי' מ"ד ו') אני ראשון בכלל ואני אחרון בפרט, וכדברים האלה כתוב עוד בפ' תרומה (קס"א) במאמר שהובא ג"כ במצוה הנ"ל פי"א כד נפקו ישראל ממצרים לא הוו ידעי ברזא דמהימנותא כלום וכד אתא משה אוליף לון דאית אלהא עילאה בעלמא, לבתר אמר להו כי ה' הוא האלקים אי תימא מלה זעירא היא למנדע הא כתיב וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד (דברים ד' ל"ט) הכא תליא כל רזא דמהימנותא, למנדע רזא דכל רזין מגו דא למנדע סתימו רזא דכל סתימין הוי' אלקים שם מלא וכולא חד וכו' ומאן איהו ה' אחד ושמו אחד, ה' אחד שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד דא איהו יחודא חד, ושמו אחד בשכמל"ו דא איהו יחודא אחרא למהוי שמי' חד, ורזא דא ה' הוא האלקים דא כתי' כד אינון ביחודא חדא, ואי תימא כו' עד כולא חד יעו"ש כי קצרנו, וכ"כ עוד בהקדמת זהר בראשית די"ב ע"א הובא ג"כ במצוה הנ"ל רפ"א פקודא תליתאה למנדע דאית אלהא רברבא ושליטא בעלמא (היא מצות האמנת אלהות שנת') פקודא רביעאה למנדע דה' הוא האלקים כד"א וידעת היום וכו' ולאתכללא שמא דאלקים בשמא דה' למנדע דאינון חד ולית בהון פרודא עכ"ל.
והמובן ממאמרי הזהר אלו שמצות היחוד היא לידע ששם הוי' הוא א' עם שם אלהים וכידוע ג"כ בספרי המקובלים ענין שילוב הוי' באד' או אד' בהוי' שהם קרוב לענין זה כי שם אד' הוא במדריגה א' עם שם אלקים.
בהצלחה • כתית למאור • בית הבד 10:22, כ"ג בחשוון, ה'תשע"ז (24 בנוב' למניינם), ימות המשיח
- דווקא לא ידעתי (או יותר נכון כנראה שכחתי) על קיומו של דף זה, ואכן גם כשאגמור לערוך דף זה אצטרך לשלב בין הערכים, תודה לכולם על העידוד, העזרה והסיוע. כמובן שאשמח לעוד מ"מ וציונים ובעת הפנאי העסוק בזה. (דא"ג אחד המעלות באתר כמו זה שאפשר לפורר כל ערך לפרטים (לא דלים (כמו באין עצם מסתיר על עצמו)), וערך כמו אחדות ה' באמת היה מגיע לו פורטל שלם..)--הנחה - שיחה 12:10, 24 בנובמבר 2016 (UTC)
- אני מקווה ששלום שמשנה פרטים באחדות השם מתואם איתך.. • כתית למאור • בית הבד 14:32, כ"ז בחשוון, ה'תשע"ז (28 בנוב' למניינם), ימות המשיח
- דווקא לא ידעתי (או יותר נכון כנראה שכחתי) על קיומו של דף זה, ואכן גם כשאגמור לערוך דף זה אצטרך לשלב בין הערכים, תודה לכולם על העידוד, העזרה והסיוע. כמובן שאשמח לעוד מ"מ וציונים ובעת הפנאי העסוק בזה. (דא"ג אחד המעלות באתר כמו זה שאפשר לפורר כל ערך לפרטים (לא דלים (כמו באין עצם מסתיר על עצמו)), וערך כמו אחדות ה' באמת היה מגיע לו פורטל שלם..)--הנחה - שיחה 12:10, 24 בנובמבר 2016 (UTC)
מ"מ לעיוןעריכה
- עת"ר עמוד תעז (בישן - שמט) - (ההסתר הוא גם כח א"ס, "מבלעדי אין אלוקים", אין דבר מסתיר ע"ע, חטאים כן מפסיקים).
- יש לעיין בשייכות הדברים לאור אין סוף למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית, (ראה סוף מאמר פתח אליהו תשטו).
- אתה הראת תשל"ז.
- בעבודת ה'
- כתר שם טוב, אמרת הרבי הרייצ עבודת ישראל בגילוי הפנימיות שבשם אלקים.
- באתערותא דלתתא תליה מילתא - תקס"ו, מאמר אדמו"ר האמצעי דברים א שבערך, וידעת היום בלקו"ת ועוד.
- והיה הוי"ה לי לאלוקים
הגילוי לעתיד לבוא יהיה מעצמות אור אין סוף ומצד זה יהיה אור הוי"ה ביחס לאור אין סוף כמו שם אלוקים עכשיו להוי"ה. (צ"ע אם שייך לערך זה)
- תו"א ויצא
- לקו"ת צו י, ג.
- הצמצום הוא כח אלוקי
מאמרים רבים עוסקים לבאר כי הצמצום הוא אלוקי (עת"ר הנ"ל) ושרשו בזה שאוא"ס למעלה עד אין קץ (ראה פתח אליהו) ומהעלם העצמות (ראה מאמרי אדמהמ"צ דברים א' המצויין בערך) ויש לעיין אם שייך לכאן או שהוא עניין בפ"ע, לא ייחוד הוי' ואלוקים, אלא עניינו של שם אלוקים עצמו ומעלתו על שם הוי'.