שוחטים חב"ד באירלנד

שוחטים החב"דיים באירלנד היו קבוצת שוחטים וחסידי חב"ד שפעלו באירלנד בשנות ה־40 המאוחרות למאה ה-20, במסגרת מבצע רחב היקף לייצור בשר כשר עבור מחנות העקורים באירופה ולאספקה למדינת ישראל שבדרכה לקום ובימיה הראשונים.

רקע היסטורי

בסיום מלחמת העולם השנייה נמצאו מאות אלפי יהודים במחנות עקורים ברחבי אירופה בתנאי מחסור קשים, ובפרט במחסור במזון כשר. במקביל, היישוב העברי בארץ ישראל ומדינת ישראל הצעירה עמדו במחסור חמור במוצרי מזון מן החי, הן בשל קשיי יבוא והן בשל המצור הכלכלי האזורי.

אירלנד, שנותרה נייטרלית במלחמה, החזיקה תעשיית בקר מפותחת ותשתיות שחיטה מפוקחות. הממשלה האירית, יחד עם ארגוני סיוע יהודיים ובסיוע מנהיגים קהילתיים, אפשרה הקמת מפעל מיוחד לשחיטה והכשרה של בקר לצורכי העולם היהודי לאחר המלחמה.

אולם בקהילה היהודית המקומית באירלנד פעל מספר קטן בלבד של שוחטים מוסמכים, ולא הייתה יכולת לעמוד בדרישות ההלכתיות והלוגיסטיות של ייצור בשר בהיקף תעשייתי. לשם כך הוזמנו שוחטים מיומנים מאירופה – וביניהם קבוצה משמעותית של שוחטים חסידי חב"ד.

הגעת השוחטים מאנשי חב"ד

ביוזמת של הרב בנימין גורדצקי בא כח של אדמו"ר הריי"צ, קבוצות של שוחטים חב"דיים, שחלקם הגיעו מצרפת וממרכזים יהודיים נוספים במערב אירופה, עברו לדבלין ולערים שונות באירלנד בשנים תש"ח–תשי"ב (1948–1952).

על פעילותם פיקחו רבנים ואנשי הלכה מחוגי חב"ד, ובמיוחד הרב ירחמיאל בנימינסון והרב זלמן שמעון דבורקין (לימים רב שכונת קראון הייטס בניו יורק) אשר היו מעורבים בתיאום ובהדרכת קבוצות השוחטים ובפיקוח הלכתי על מערך השחיטה והכשרות. ר' זלמן שמעון גם קיבל מכתב הדרכה מהרבי בנוגע הפרויקט.

השוחטים לא פעלו כבודדים אלא כצוותים מאורגנים, לעיתים בליווי בני משפחותיהם, כדי לקיים מלאכת שחיטה רצופה, בדיקות טריפות, ניקור, מליחה, השגחה על תהליכי השימור והאריזה – הכול בהתאם לדרישות ההלכה.

קבוצות השוחטים:

• זלמן שמעון דבורקין
• ירחמיאל בנימינסון
• מנחם מענדל מרוזוב
• צמח גורביץ'
• שלמה שימונוביץ'
• אריה דוב איידלמן
• ברוך שיפרין
• פרץ מוצ'קין
• שניאור זלמן גרליק
• משה מרוזוב
• חיים מאיר מינקוביץ'

פעילות המפעל ותהליכי העבודה

הפעילות כללה:

• הובלת עדרי בקר למתקני שחיטה ייעודיים.
• ביצוע שחיטה הלכתית על ידי שוחטים מוסמכים בלבד.
• בדיקות ריאה וגידים למניעת טריפות.
• ניקור הבשר והוצאת חֵלֶב וגיד הנשה.
• מליחה והכשרה לפי דיני מליחה.
• אריזה בקירור או שימור בקופסאות משומרות.
• משלוחים דרך נמלים באירלנד לאנגליה, לצרפת, לאיטליה ולנמלי הים התיכון – בדרך למחנות העקורים ולאחר מכן לישראל.

לפי מסמכי ממשלת אירלנד מן השנים 1948–1949, נשלחו במסגרת המפעל מאות אלפי לִיברות של בשר כשר, בהיקפים שנעו בין מאות טונות עד קרוב לאלף טונות, בהתאם לשיטות הספירה השונות.

יעד המשלוחים

הבשר הכשר שנשחט באירלנד שימש לשני ייעודים עיקריים:

מחנות העקורים באירופה

אלפי מנות בשר נשלחו לקהילות מאורגנות ולמחנות עקורים באיטליה, גרמניה, אוסטריה וצרפת, באמצעות ארגוני סיוע יהודיים (כגון Joint ו־UNRRA).

מדינת ישראל

משלוחים נוספים הועברו לישראל עם הקמת המדינה במהלך מלחמת העצמאות ולאחריה, כחלק מ"מענקי סיוע" ממשלתיים והתקשרויות מסחריות מיוחדות בין אירלנד לגורמים יהודיים.

השפעה על הקהילה היהודית באירלנד

פעילות השוחטים החב"דיים יצרה תקופה של פריחה זמנית בקהילה היהודית בדבלין. למשך כמה שנים התקיימה פעילות כשרות אינטנסיבית, נפתחה תעסוקה לקהילה המקומית, ושירותי הדת היהודיים הורחבו.

בתום הפרויקט, כאשר פחת הצורך במפעל והאספקה הסדירה לישראל חודשה ממדינות אחרות, שבו מרבית השוחטים החב"דיים למרכזי חב"ד באירופה ובארצות הברית.

לקריאה נוספת

• ארכיון ממשלת אירלנד – מחלקת התעשייה והמסחר, “Volume 9 (1948): Gift of Kosher Meat to Israel”.
• רישומי Dáil (הפרלמנט האירי) – דיונים על אספקה הומניטרית ובשר כשר.
• מכתב מהרבי להרב דבורקין (בתרגום לאנגלית)
• כתבה על חב"ד באירלנד (באנגלית)
• כתבה על חב"ד באירלנד (באנגלית)