פורטל:ניגוני חב"ד/קטעי הידעת?
| 1 | הניגון ארבע בבות, הוא הניגון החשוב ביותר בחב"ד, הניגון חובר על ידי אדמו"ר הזקן.
מקובל לנגנו רק בזמני מיוחדים, ימי סגולה וחגים, לאחר שירת ניגון הכנה. נהוג בחוגים רחבים גם בין אלו שאינם חסידי חב"ד, לנגנו בעת ההליכה לחופה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 2 | אדמו"ר הריי"צ הקים את חברת ניחו"ח שמטרתה לשמר את הניגונים החסידיים, הרב שמואל זלמנוב מונה למנהל הפרויקט.
בחסרה טיפלה ברישום הניגונים ותרגומם לתווים כשלאחר מכן הדפיסה אותם בספר הניגונים, ולהפקת תקליטורי שמע ובהם עיבודים לניגוני חב"ד. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 3 | אחד הפרויקטים של שימור ניגוני חב"ד, הינו היכל נגינה שמנוהל ע"י הרב ישראל שטרן. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 4 | בשנת תשע"ד הוקם פרוייקט צמאה שמטרתו להנגיש את ניגוני חב"ד לקהל הרחב, האלבום יוצא לאור ע"י ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות.
הפרוייקט הפיק כחמישה דסקים, בהם שרים ומנגנים זמרים ידועים מהחברה הישראלית הכללית. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 5 | בשנת תש"ע החל לפעול אלבום "משה לאופר מנגן חב"ד" שמטרתו היא שימור ניגוני חב"ד והגשתם לציבור הרחב. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 6 | אחד מן הסדרים בישיבות חב"ד, הוא סדר ניגונים שבו מתאספים התמימים ומנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.
הרב נחום שמריה ששונקין מתאר את סדר ניגונים בישיבה בליובאוויטש כך:
|
עריכה | תבנית | שיחה |
| 7 | בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי, לימד הרבי בכל מוצאי שמחת תורה את הקהל ניגון חדש.
חלק מהניגונים מיוחסים לחסידי חב"ד בדורות הקודמים וזהות מחבריהם ידועה, בעוד שעל חלקם יש הטוענים כי הרבי הלחינם בעצמו. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 8 | הניגון הראשון אותו לימד הרבי את החסידים, היה ניגון דרכך אלוקינו, אותו לימוד במוצאי שמחת תורה תשט"ז.
מילות הניגון הם:"דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים". |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 9 | לאדמו"ר הריי"צ לא היו ניגונים, אולם היה ניגון אותו חיבב בשם ניגון הבינוני (שחיבר אותו רבי אהרן חריטונוב). | עריכה | תבנית | שיחה |
| 10 | הניגון קול ביער מיוחס להסבא משפולי, והוא משל לדיאולוג שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא בזמן הגלות, בו מפציר הקדוש ברוך הוא בעם ישראל שישובו אליו.
באחת ממהתוועדויות הרבי החל הרב פרץ מוצקין להוסיף בית לניגון:"בני בני טענתכם אינה מועילה, כי על הכל מועיל תשובה", אולם הרבי לא היה מרוצה מתוספת זאת, היות והוא משאיר את עם ישראל ללא תשובה. |
עריכה | תבנית | שיחה |
| 11 | ניגונים רבים בחב"ד, הינם ניגונים שאותם אימץ הרבי ממקומות שונים, המפורסמים שבהם זה:האדרת והאמונה, שאמיל. הרבי הסביר פעם שכאשר מעלים את הניגון לקדושה, זה גורם לשינוי הניגון (בנוגע לניגון האדרת והאמונה). | עריכה | תבנית | שיחה |
| 12 | הצמח צדק היה לומד בקול ניגון, לפעמים היה מפסיק באמצע למוד, או כתיבת מאמר או שו"ת, ומנגן ניגון. האדמו"ר המהר"ש סיפר, שמקול ניגונו של הצמח צדק, היה יודע במה הוא עסוק באותה שעה. --היום יום י"ג סיון. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 13 | עד שנת תשמ"א, מידי שנה היו מלחינים לקראת י"א ניסן ניגון על הפרק האישי של הרבי בתהלים. בעקבות הצורך שנוצר עם השנים להכריע בין הניגונים הרבים שהולחנו, בשנת תשמ"ב הוקמה ועדת הניגונים ליובאוויטש שמטרתה לבחור את הניגון שיהיה על הפרק של הרבי מבין ההצעות המגוונות שהוגשו. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 14 | מסופר כי לרבי המהר"ש היו ניגנונים רבים שנהג לנגן בקביעות בזמנים שונים, עד כדי כך שהיה לו ניגון קבוע לעת שלבש ביום שישי את בגדי השבת, ניגון קבוע לעת שהיה פושטם ומחליפם בבגדי חול, ואפילו ניגון קבוע לזמן בו היה הולך לראות את נרות השבת שהדליקה אשתו הרבנית. | עריכה | תבנית | שיחה |
| 15 | לקראת התוועדות שבת בראשית תשי"ז ביקש הרבי ממזכירו הרב חודקוב כי יימסור לרב אוריאל צימר, שהיה בקי בשפות רבות ובעקבות כך גם שימש כמתורגמן באו"ם, כי ינגן את הניגון "האדרת והאמונה צו וועמען און צו וועמען?" פעמים רבות ככל היותר.
הרב צימער ניגן את הניגון בשש עשרה שפות: לשון הקודש, באידיש, אנגלית, בצרפתית, רוסית, גרמנית, בספרדית, בפורטוגזית, בצ'כית, בפולנית, ערבית, טורקית, איטלקית, הולנדית ובהונגרית. |
עריכה | תבנית | שיחה |