עזרא הסופר
עזרא הסופר (לדעות מסוימות נפטר ב-ט' בטבת או ב-י' בטבת) היה ממנהיגי ישראל בתקופת שיבת ציון ותחילת ימי בית שני, ממקימי וחברי כנסת הגדולה.
מכונה גם בשם "עזרא הסופר", משום שהיה "סופר מהיר בתורת משה אשר נתן ה' אלהי ישראל"[1].
תולדות חיים עריכה
אביו של עזרא הוא שריה, והתייחס לכהונה עשרים ושלשה דורות, עד אהרן הכהן[2].
עזרא עלה לירושלים בא' באב, בשנת ד' אלפים רי"ח (היא שנת 457 לפני הספירה הנוצרית), היא השנה השביעית לשלטונו של ארתחשסתא מלך פרס, לאחר מסע מבבל לירושלים שנמשך כארבעה חודשים – מחודש ניסן ועד חודש אב. עם עזרא עלו כאלף ושמונה מאות איש בעליה שהייתה לשנייה בתקופת שיבת ציון, לאחר העלייה הראשונה כשישים שנה לפני כן על ידי זרובבל.
עם עלייתו דאג עזרא לשקם את שלטון ישראל בארץ ישראל, העיר ירושלים ועבודת ה' בבית המקדש, ואף גזר גזירות אחדות על העם כחיזוק לקשיי הדור. את עזרא לווה בתפקידו ופועלו נחמיה השר, פחת מלך פרס שעמד לימינו.
לדעות מסוימות כתב עזרא את התרגום המצוי בידינו לתורה[3].
לדברי רבי יהושע בן קרחה הנביא מלאכי הוא עזרא[4].
עזרא היה תלמידו של ברוך בן נריה[5].
בזמן עליית עזרא היו ישראל ראויים שיעשה להם נס כמו שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא, ולא הלכו אלא ברשות כורש ונשתעבדו לו ולזרעו בדורות הבאים[6].
לדעה מסוימת כתב אשורי המצוי בידינו כיום נתחדש על ידי עזרא, בשונה מהכתב העברי המקורי בו נתנה התורה[7].
עזרא היה ממקימי ומחבריה הראשונים של כנסת הגדולה.
על עזרא נאמר בתוספתא כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידיו, אלא שבא משה רבנו וקדמו.
תקנות עזרא עריכה
עזרא הסופר תיקן כמה תקנות לחיזוק הדת ודורו, ומסורה בידי חז"ל שעשר תקנות הן:
- שיהיו קורין בתורה בצבור בשני ובחמשי ובשבת במנחה, כדי שלא ישארו ישראל ג' ימים בלא תורה.
- שיהיו בתי דין דנים בימי שני וחמישי, בזמנים בו העם מתאסף מהעיירות לערים הגדולות[9].
- שיהיו מכבסים בגדים ביום חמישי לכבוד שבת, כיון שבערב שבת טרודים בהכנות לשבת.
- שיהיו אוכלים משהו בערב שבת.
- שתהא האשה משכימה ואופה, כדי שתהא הפת מצויה לעניים.
- שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעות.
- שתהא אשה חופפת וטובלת, כדי להעביר הלכלוך שלא תהיה חציצה, ומשום מיאוס.
- שיהיו רוכלים מחזירים בעיירות, כדי למכור תכשיטי נשים ולא יתגנו על בעליהן.
טבילת עזרא עריכה
| ערך מורחב – טבילת עזרא |
תקנה זו נועדה לרומם את רמת הקדושה והטהרה של עוסקי התורה.
עם זאת, התקנה בוטלה עוד בזמן חז"ל, והטבילה לבעל קרי נחשבת כיום למנהג חסידות בלבד.
בחסידות חב"ד, למרות ביטול התקנה, מודגשת מאוד מעלת הטבילה במקווה, במיוחד כהכנה לתפילה ולעבודת ה'. עם זאת, אין מדובר בהקפדה על תקנת עזרא, אלא בהנהגה חסידית כללית.
תקנות לדורו עריכה
מלבד התקנות לדורות הנ"ל גרם עזרא להרחקת הנשים הנכריות ולטהרת המשפחות בישראל, לחקירה ודרישה ביוחסין[12]
ספר עזרא עריכה
בספר עזרא מתוארת עלייתו לארץ, קורותיו וקורות עם ישראל בארץ ישראל ובירושלים באותה תקופה, שיקום ירושלים ובית המקדש והתקנות שקבע לצורך טהרת העם וייחוס הכהנים והלווים.
ספר התורה שהגיה עזרא עריכה
אדמו"ר הריי"צ העיד[13], שראה בפראג ספר תורה עתיק שנכתב על ידי עזרא הסופר, ולפי עדותו נכתב בו הפסוק "לא יבא פצוע דכא.. בקהל ה'"[14] כשהמילה "דכא" מאויתת באל"ף, ושלא כמקובל בכמה מקהילות ישראל לכתבה בה"א.
כמו כן העיד הרבי הריי"צ כי בעיר ורמס (וורמייזא, גרמניה) ראה ספר התורה שלפי הקבלה נכתב על ידי מהר"ם מרוטנבורג ואף הוא מאוית באותה צורה, וכפי שיטת אדמו"ר הזקן.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים
- ↑ עזרא ז' ו
- ↑ דה"י א' ו
- ↑ ונקרא על שם אונקלוס הגר כיון שהוא חידשו ולימדו לישראל
- ↑ מגילה ט"ו
- ↑ שה"ש רבה ב
- ↑ ברכות ד'
- ↑ סנהדרין כ"א
- ↑ מגילה ל"א
- ↑ כתובות ג'
- ↑ ברכות כ"ב
- ↑ ב"ק פ"ב
- ↑ ראו גם קידושין ס"ט
- ↑ ספר היום יום, ז' אלול. ושם ציין למקורות העוסקים בכך: "ועיין בשארית יהודא (יורה דעה סימן ט"ז) ודברי נחמיה (יורה דעה סימן כ"ב). ובספר משנת אברהם (סימן ל"ב) מציין כמה ספרים הדנים בזה"
- ↑ דברים כ"ג ב'