ניגון קול דודי דופק

הניגון קול דודי דופק הוא אחד מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן. בספר הניגונים הוא מופיע כניגון ה'.

תווי הניגון

התייחסויות מרבותינו נשיאינו בקשר לניגון עריכה

אדמו"ר הריי"צ היה מצווה לנגן ניגון זה בזמני התוועדות אנ"ש. באחת ההזדמנויות אמר על הניגון: "הוא מנקה את הנשמה ומוריד ממנה את הסירכא (= לכלוך) כשבתנועה האחרונה כבר ניתן להבחין בזה"[1].

אדמו"ר האמצעי אמר על הניגון: "האבא (אדמו"ר הזקן) יכול היה לחפור בקרבו של חסיד ולקרוע משם את הלא טוב באמצעות חסידות או ניגון, אבל ניגון זה גם תובע מהחסיד. מילות הניגון הם מענה הרבי לחסיד על שום מה הצורך הדחוף בעבודה עצמית".

מילות הניגון עריכה

קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק,

פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי

רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי

שיר השירים, פרק ה' פסוק ב'

בספר הניגונים (חלק ב'), מופיע גירסה נוספת, מדוייקת יותר ובתוספת כמה בבות (קטעים). בנוסח הזה היה החסיד ר' אלחנן דוב מרוזוב מנגן וכן מנגנים גם כיום בהתוועדויות של הרבי.

ניגון זה הוא ניגון ה' בספר הניגונים (הגירסה הנוספת - ניגון רי"א).

ברוסיה היו החסידים מנגנים לחן זה גם על מילים המבטאים את התשוקה והגעגועים להתראות עם הרבי[2]:

אז דער אויבערשטער וועט געבן, געזונט און לעבן,
וועלן מיר זיך זעהן מיט אונזער רבי'ן.

אי רבי'ניו, אי רבי'ניו, רבי, רבי, רבי...

וועלן, וועלן, מיר זיך זעהן, וועלן, וועלן, מיר זיך זעהן,
אוי, רבי'ניו!

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

אודות הניגון
ביצועים ועיבודים שונים

הערות שוליים

  1. שיחת שמחת תורה תרפ"ט.
  2. החצי הראשון בלבד. ואילו החצי השני מהמילים 'אי רבי'ניו' ואילך - התחדש לאחר יציאת רוסיה תש"ו.