ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי
ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי הוא פיוט אשכנזי בשבח הרשב"י שהתחבר בצפת על ידי הפייטן הרב יוסף לייב שפירא מצפת, נהוג לשיר אותו בציון הרשב"י במירון וכן בציון שמעון הצדיק בהילולא דרשב"י ביום ל"ג בעומר, הפיוט מסודר לפי סדר א"ב בכפולות, הפיוט נפוץ בעיקר אצל קהילות החסידים הירושלמים. נהוג שהחזן שר בית אחד והקהל עונה; בהילולא דבר יוחאי, ואחר כך שר בית שני והקהל עונה, בזכות אדונינו בר יוחאי.
אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ - בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי, וּמַה נָּעִים גוֹרָלֵנוּ - בִּזְכוּת אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי:
|
|---|
|
אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: בִּמְהֵרָה יָבוֹא וְיָגֵל לִבֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְך עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: דֵּעָה וְהַשְׂכֵּל תְּבוּנֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: וְתֶעֱרַב לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: זְכוּת אָבוֹת יָגֵן עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: חוּס וְרַחֵם נָא עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: טוֹב וּמֵיטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: כֶּתֶר הִילּוּמִים לְרָאשֵׁינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה תִּתְּנֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: מֶלֶךְ רַחֲמָן רַחֵם עָלֵינוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: נָאוֹר וְאַדִּיר אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: סוֹף וָקֵץ לְכָל צָרוֹתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: עֵת רָצוֹן הַיּוֹם לָנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: פְּתַח לָנוּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים לִתְפִלָּתֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: צְמִיחַת קֶרֶן לְגוֹאֲלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: קְרַע רֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת מַלְכֵּנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: שְׁכֹן כְּמֵאָז בְּאָהֳלֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: תַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, בְּהִלּוּלָא דְּבַר יוֹחָאי: |
פיוטי ל"ג בעומר בשבח הרשב"י בחב"דעריכה
בל"ג בעומר תש"נ תועד הרבי[1] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם[2] כי דעתו הייתה חיובית בעד הפיוטים ששרים לכבוד הרשב"י וכן לגבי הפיוט המפורסם ואמרתם כה לחי והפיוט ניגון אשרינו מה טוב חלקנו בהילולא דבר יוחאי.
בערב ל"ג בעומר תשמ"ז התייחס הרבי לפיוטים ששרים במעלות הרשב"י (בלתי מוגה):
"ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י – ״בר יוחאי... אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות[3] שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"
— התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272
.
הערות שולייםעריכה
- ↑ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי"
.
- ↑ שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.
- ↑ המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.