נברא זה שם תואר לכל דבר שאיננו אלוקות, אלא הוא מציאות או עניין בפני עצמו מנותק ונפרד (כביכול) מאלוקות.

מהו "נברא"עריכה

"נברא" זה התוצאה שנוצרת מתהליך הבריאה. משמעות של בריאה היא יצירת דבר חדש לגמרי, שלא היה קיים לפני זה כלל וכלל (הדבר החדש שנעשה נקרא "נברא"). פעולת הבריאה הינה פעולה שיכולה להיעשות אך ורק על ידי הקב"ה בעצמו, רק הוא יכול ליצור ולברא דבר מאפיסה מוחלטת, שלא היה לפני זה כלל וכלל. משא"כ בני האדם (וכן שאר היצורים) אינם יכולים לברוא דבר חדש לגמרי מאפס ממש, אלא רק לקחת דברים שכבר נבראו על ידי הקב"ה ולעשות בהם שינויים (לדוגמא: לשנות את צורת המתכת לצורת כלי, וכיו"ב).

תהליך הבריאה נקרא בתורת החסידות בשם בריאת "יש מאין". דהיינו, שנברא מציאות (יש) מתוך שום דבר ואפיסה מוחלטת (אין). משא"כ השינויים שבני האדם עושים שנקראים "יש מיש".

אולם נאמר שנשמות ישראל הם "אלוקות שנעשה נברא". בספרי אדמו"ר הזקן מתוארים הנבראים כבחינת זיו ואור לגבי השמש.

התחדשותם מהבורא בכל רגעעריכה

הנברא חייב להתחדש בכל רגע על ידי ה' יתברך, שכן אין לנברא שום חיות ממקור עצמי שהרי "אין עוד מלבדו", ורק הבורא בכוחו האין סופי הוא המהוום, בניגוד לכלי הנעשה על ידי אומן שמציאות הכלי (אף בהיותו חומר בלא צורה) מאפשרת את עשייתו לכלי.

פעולתם בבוראעריכה

הנבראים מצד עצמם אינם יכולים לפעול מאומה בבורא, וכלשון הפסוק "אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו"[1]. אולם, מצד רצונו יתברך על ידי קיום מצוות ולהיפך - עשיית עבירות - ח"ו, הרי פועלים המשכה וגילוי שמו יתברך בעולם.

ביטול הנבראים בעולמות העליוניםעריכה

אף בעולמות הנעלים ביותר, כגון בעולם הבריאה, שבו ישנם מלאכים האומרים קדוש פעם באלפיים שנה, ובין זמן לזמן הרי הם בביטול נעלה ביותר, הרי אף מלאכים אלו (וכל שכן נבראים נמוכים יותר) יש בהם בחינת מציאות כלשהי המעלימה ומסתרת על אלוקות.

הערות שוליים

  1. איוב לה, ו.