משתמש:יוצר חב"די/עינא דעתיקא
עינא פקיחא דעתיקא קדישא היא הדרגא הגבוה ביותר, אליה ניתן להגיע.
המושג ועיקרו עריכה
ה"עינא" היא אחת משתי עיניו - כביכול של הקב"ה. של העצמות.
הבחינה נקראת גם בשם "עינא פקיחא", המסמלת כמשמעה עין פקוחה, שמירה תמידית על עם ישראל (ראה פיסקא הבאה).
העינא מסמלת - לדוגמא - את שמירתו התמידית של הקב"ה - "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"[1] בחינה שבה לא שייך שינה[2].
העינא היא גם מקור ל"אז תפקחנה עיני עורים" שיקרה (במהרה בימינו ממש) על ידי בחינה זו.
נשמות ישראל נקראות "אישון עינו" היא הבחינה של הראייה בעין עצמה. אמנם בחינה זו מגיעה ממקורה - עצם הראייה, "עינא דעתיקא".
בחסידות עריכה
ישנן שלושה דרגות בעיני הקב"ה: א', "עין ה' אל יראיו" - הדרגא לפשוטים. ב', "עיני הוי' אל צדיקים" - דרגא גבוהה כאשר ישראל עושין "רצונו של מקום". ג, אמנם היא גם עין אחת אך הינה הגבוהה ביותר והי המדבורת בערך זה: "עינא פקיחא דעתיקא קדישא"[3].
לדרגת "עינא דעתיקא" ניתן להגיע ע"י בירורים ונתיתנ צדקה כמאמר "כל הנותן בעין יפה וכו'" שהיא עינא דעתיקא[4].
עין ימין ועין שמאל הן חסד וגבורה, אמנם תפארת היא למעלה משניהם והיא "עינא דעתיקא"; שלפעמים נאמר "עורה למה תישן" ולעמים "הנה לא ינום וכו'" שהן ז"א ו"עינא דעתיקא"[5].
מובא בכתבי הרח"א ביחובסקי[6] שימות החול עניינם תורה ומצוות, ולכן אוכלים בשבת דגים שהן "עינא פקיחא", ומשם ממשיכים עונג העליון דעתיקא לימות החול[7].
החחידוש במנין שלא שולטת בו עינא בישא - זה על ידי הגנת ה"עינא דעתיקא".
הערות שוליים עריכה
- ↑ תהלים, קכא, ד.
- ↑ זוהר, חלק ג', דף קכט עמוד ב. וראה גם ספר המאמרים תשמ"ח, עמוד פג.
- ↑ ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ), תש"א־תש"ה, מתורגם ללה"ק, עמוד 33.
- ↑ ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב), תרע"ז, עמוד נח.
- ↑ ספר המאמרים קונטרסים, ב', עמוד 566.
- ↑ עמוד מו.
- ↑ ולהעיר שבספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ) (מתורגם) איחל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ש"על ידי... וקיום המצוות והרבצת התורה ברבים נזכה למדריגת עינא דעתיקא ועינא פקיחא...". (חלק א' ת"ש־תש"א, עמוד ט').