ניסן נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 892 בתים ,  10 באוגוסט 2010
השבת אבידה: נעתק מויקיפדיה, שם נעתק רוב הערך מחב"דפדיה, והוסף הוספות ע"י שיע ק. מחב"דפדיה...
(השבת אבידה: נעתק מויקיפדיה, שם נעתק רוב הערך מחב"דפדיה, והוסף הוספות ע"י שיע ק. מחב"דפדיה...)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]
[[תמונה:ר ניסן.jpg|left|thumb|250px|ר' ניסן נמנוב בשעת התפילה]]
ה[[חסיד]] הרב '''ניסן נמנוב''' נולד לאביו ר' יצחק ולאמו מרת קריינה, בעיירה החסידית [[זלאבין]] בשנת [[תרס"ד]]. בתור בחור למד ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] היה ממקימי ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]]. שימש גם כ[[משפיע]] בקהילת חב"ד ב[[צרפת]].  
'''ניסן נמנוב''' (מכונה גם רֶבּ ניסן) ([[תרס"ד]] - [[תשמ"ד]]), היה [[רב]] ו[[משפיע]] [[חסידים|חסידי]] לאלפי תלמידים שהתחנכו בישיבות [[תומכי תמימים]] בטשקנט וסמרקנד שב[[אוזבקיסטן]], ובב[[ברינוא]] שב[[צרפת]], תחת ניהולו.
הוא נודע ב[[תפילה (יהדות)|תפילתו]] שהייתה נמשכת שעות ארוכות, במשמעת העצמית שלו, ובביאוריו לספר ה[[תניא]]. דמותו הייתה ועודנה מודל לחיקוי בקרב [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]].


היה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]].
נמנוב, נולד בעיירה [[ז'לובין]]{{אנ|Zhlobin}} שב[[בלרוס]] בשנת תרס"ד (1903). הוא למד והתחנך בישיבת תומכי תמימים ב[[ליובאוויטש]], אצל האדמו"ר החמישי מליובאוויטש, רבי [[שלום דובער שניאורסון]]. בשנים מאוחרות יותר מונה על ידי אדמו"ר השישי, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]], כ[[משפיע]] וכ[[ראש ישיבה]] בישיבות חב"ד במספר ערים ברוסיה. בשנת [[תר"צ]] (1930), נאסר ונשלח לגלות, בשל היותו מלמד תורה, דבר שהיה אסור על פי ה[[חוק]] ב[[ברית המועצות]].
בשנת [[תש"ד]], בהיותו ב[[טשקנט]] נקרא הרב נמנוב לשמש כ[[משפיע]] בישיבת חב"ד בעיר הסמוכה [[סמרקנד]]. למרות היותו מבין צעירי החסידים, היה מנהל עדת החסידים באותה התקופה בעירו ואף חסידים מבוגרים ממנו שמעו להוראותיו. כעבור שנתיים ([[תש"ו]]) עזב את ברית המועצות למחנה הפליטים ב[[פוקינג (גרמניה)|פוקינג]] {{אנ|Pöcking}}, [[גרמניה]].  


== ברוסיה ==
ב[[תש"ח]] נסע ל[[צרפת]] על פי הוראתו של [[הריי"צ]], והצטרף להנהלת ישיבת חב"ד בעיר [[ברונוי]]{{אנ|Brunoy}}. כעבור תקופה קצרה, מונה הרב נמנוב ל[[מנהל]] ו[[משפיע]] ראשי של הישיבה. שיטת החינוך שלו, הדגישה את הערך של עבודת השם מתוך "קבלת עול".
למד בסניפי תומכי תמימים משנת תרע"ז עד שנת תרפ"ח.  


לאחר עזיבת ה[[אדמו"ר הריי"צ]] את ברית המועצות, בשנת [[תרפ"ח]], נחשב מחשובי החסידים ברוסיה, על אף גילו הצעיר. בין השאר כיהן כמשפיע וכראש ישיבה בישיבות חב"ד: [[תומכי תמימים חרקוב]], [[תומכי תמימים נעוול]], [[תומכי תמימים מלחובקה]], [[תומכי תמימים לנינגרד]] ו[[תומכי תמימים סמרקנד]].
לאחר הכתרת [[הרבי מליובאוויטש]] כאדמו"ר, הפך לחסיד שלו והיה נוסע אליו לעתים תכופות. כמנהל הישיבה עמד עמו בקשר רצוף, והרבי אף כתב לו מאות מכתבי הדרכה.
ההערכה הרבה שהחסידים רחשו אליו התבטאה בהגדרתו כ"בינוני" במושגי ה[[ספר התניא|תניא]]. תואר זה, מתייחס לאדם שכל מעשה, דיבור או מחשבה שלו, נעשים לשם שמים.


בשנת תר"צ נאסר בלנינגרד ונשלח לגלות במחנה עבודה בסיביר.
נפטר ב[[ט' באייר]] [[תשמ"ד]], ובנו הרב יצחק נמנוב, ממלא את מקומו כמנהלה הרוחני של הישיבה. חידושיו על התניא נדפסו בספר "חידושי הרנ"נ על ספר התניא". תולדותיו ואמרותיו עתידים לצאת בקרוב בספר מיוחד בעריכת הרב ישראל אלפנביין. חלקים מספר זה התפרסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]].
 
במלחמת העולם השניה, נמלט לאוזבקיסטן והתיישב בטשקנט. בשנת תש"ד החל לשמש כמשפיע בישיבת חב"ד בסמרקנד, עד ליציאתו מברית המועצות.
 
הרב נמנוב עזב את ברית המועצות בבריחה הידועה דרך לבוב, בשנת [[תש"ו]].
 
== בצרפת ==
לאחר עזיבתו את ברית המועצות, היה בתחילה ב[[פאקינג]] שבגרמניה, ועל פי הוראת אדמו"ר הריי"צ נסע ל[[צרפת]], בשנת [[תש"ח]] שם הצטרף להנהלת ישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]], ולאחר זמן קצר מונה למנהל ומשפיע ראשי של הישיבה.
 
== עם [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] ==
ר' ניסן זכה במשך ימי חייו למכתבים רבים מ[[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] רובם פורסמו ב[[אגרות קודש]]. במכתבים ניתן למצוא הדרכות מפורטות בנוגע להנהלת הישיבה, הוראות בעניני עבודה, ביאורים ב[[תורת החסידות]] ועוד.
 
== פטירתו ==
הרב נמנוב נפטר בט' [[אייר]] [[תשד"מ]].


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
39,916

עריכות