מסכת כתובות: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 8 בתים ,  19 ביולי 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
בדף ט"ו במסכת, יש מחלוקת בין רבן גמליאל לשאר תנאים, האם האשה נאמנאת לומר לכשר נבעלתי, ולפי רבי גמליאל היא נאמנת. המפרשים נתחבטו בסיבתה של נאמנות זו, יש שאומרים שהיא מחמת שטענת ברי היא טענה חזרה במקום שמא{{הערת שוליים|רא"ש שם על דף ט'.}} ויש שאומרים שהיא מכח הכלל של עד אחד נאמן באיסורין{{הערת שוליים|מובא בגיטין ב, ב.}}}
בדף ט"ו במסכת, יש מחלוקת בין רבן גמליאל לשאר תנאים, האם האשה נאמנאת לומר לכשר נבעלתי, ולפי רבי גמליאל היא נאמנת. המפרשים נתחבטו בסיבתה של נאמנות זו, יש שאומרים שהיא מחמת שטענת ברי היא טענה חזרה במקום שמא{{הערת שוליים|רא"ש שם על דף ט'.}} ויש שאומרים שהיא מכח הכלל של עד אחד נאמן באיסורין{{הערת שוליים|מובא בגיטין ב, ב.}}}


[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1= שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה יבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שהיא נגד אמירתה לכשר נבעלתי, לגבי נאמנות האשה שלא לאסור על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.
[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערת שוליים|1= שו"ת, אבן העזר סימן ל, א.}} מסביר כי למרות שבדבר שהיה לו חזקת איסור אין עד אחד נאמן רק אם הוא בידו, ורובא וחזקה רובא עדיף, ואם כן לכאורה לא היה סיבה להאמין את האשה במקום שיש רוב פסולים שהיא נגד אמירתה לכשר נבעלתי, לגבי נאמנות האשה שלא לאסור על בעלה היא נאמנת אפילו נגד הרוב, משום שבענין כזה שהיא כבר נבעלה זה נחשב כדיעבד.


הצ"צ מסתפק כי אפשר שנאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש חזקה דכשרות וחזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל. אך הוא מביא שמחידושיהם ש של הרשב"א והריטב"א משמע דאפילו באשת כהן נאמנת{{הערת שוליים|וכמו ש כתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפ"י וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב ע"ז וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים|כמ"ש התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה. אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף
הצ"צ מסתפק כי אפשר שנאמנות זו היא דווקא באשת ישראל, שיש חזקה דכשרות וחזקת נאמנות שלה עצמה, ויחד ישנן שתי חזקות להקל. אך הוא מביא שמחידושיהם של הרשב"א והריטב"א משמע דאפילו באשת כהן נאמנת{{הערת שוליים|וכמו ש כתב המגיד משנה והביאוהו החלקת מחוקק והב"ש., ודלא כפ"י וכבר השיג עליו הפרי מגדים בהקדמתו לי"ד בכללי רובא וחזקה. וכתב ע"ז וכן בדין דכל אשה נאמנת לומר מותרת אני אם אין מכחישה.}} ולכאורה הדבר קשה, שהרי אינה נאמנת אלא בספק איסור כגון מה שהאשה סופרת לעצמה שבעה נקיים, והיינו משום דימי הספירה באין ממילא והוי כמו חתיכה ספק חלב ספק שומן, או בדבר שהוא בידה כגון הוחזקה נדה נאמנת לומר טבלתי{{הערת שוליים|כמ"ש התוספות ורשב"א בריש פרק קמא דגיטין.}} אבל אתחזק איסורא ואין בידה. אשה לא מהימנא ורובא וחזקה רובא עדיף


הצ"צ מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים,  רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה, ורוב כזה אין לו דין רוב.
הצ"צ מתרץ כי לפי דעתם של אותם ראשונים,  רוב דרצון ורוב של פסולין אינו נחשב כלל רוב, מכיון שרוב זה תלוי במעשה, ורוב כזה אין לו דין רוב.
שורה 31: שורה 31:
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=206 פרק תשיעי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=206 פרק תשיעי]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]
[[קטגוריה:ש"ס]]
39,916

עריכות