פנחס הירשפרונג: הבדלים בין גרסאות בדף

פנחס הירשפרונג (עריכה)

גרסה מ־20:19, 18 ביולי 2010

הוסרו 1,280 בתים , 18 ביולי 2010

עריכה

חזותיקוד ויקי

שלום

39,916

עריכות

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 שימש גם כראש ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]],
-הרב פנחס נולד בעיירה דוקלה בשנת תער"ב לאביו, ר' חיים, היה חתנו של אב"ד הגר"א (הגאון) ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד תורה אצל סבו (שהיה גם המורה של הרבי מקלויזנבורג) המודעה מכן הפך תלמיד מצטיין של שפירא מאיר הגאון ר 'מדהים' של לובלין. באותה תקופה הרבי שלו העיד כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה!
+הרב פנחס נולד בעיירה דוקלה בשנת [[תרע"ב|תער"ב]] לאביו, ר' חיים, היה חתנו של אב"ד הגר"א, הגאון ר' דוד צבי זהמאן. הוא למד [[תורה]] אצל סבו{{הערת שוליים|שהיה גם המורה של הרבי מקלויזנבורג.}} לאחר מכן הפך תלמיד מובהק של רבי [[מאיר שפירא]] הגאון מלובלין. באותה תקופה הרבי שלו העיד כי הוא ידע 2200 דפי גמרא בעל פה!
-כשהיה בר מצווה פרסם את פרי עטו הראשון שלו 'פרי פנחס ", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי תורה" אהל תורה ", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים הזמן. אחרי שהעביר הרב שפירא, הפך פנחס ר 'בוחן (מי בדיקות) של תלמידיו החדשים שהגיעו ישיבות חכמי לובלין.
+כשהיה בר מצווה פרסם את פרי עטו הראשון שלו 'פרי פנחס", ולאחר מכן הוא החל לערוך את כתב העת החודשי תורה"אהל תורה", אשר הכיל את החידושי תורה של תלמידי חכמים הזמן. אחרי שהעביר הרב שפירא, הפך פנחס לבוחן של תלמידיו החדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין. כדי לשמש כבוחן בישיבה, היו זקוקים לידע עצום. מבחן הכניסה כלל בחינה על 400 של גמרא עם פירושים...
-על מנת להעריך את הבקיאות מדהים (רוחב של ידע) אשר בוחן של חכמי ישיבות לובלין היו צריכים, אנחנו צריכים לקבל קצת מידע רקע על המקור של הישיבה. פולין באותה תקופה היה מבצר של בחסידות, למדות ויראת שמיים, אבל האנשים היו עניים להקים ישיבה גדולה היה בא בחשבון. יחד באו מאיר ר 'שפירא עם חלום: הוא הכריז כי ישיבה שבקרוב בנוי אשר ייראה כמו ארמון. לאחר מאמץ אדיר, הוא הצליח לגייס את הסכומים הנדרשים ענק שנבנה ישיבה שבה אכן, נראה כמו ארמון.
+בתקופת ה[[שואה]]  הצליח להימלט ממחנה הריכוז. ואז הוא בהצלחה חצה את הגבול מאזור הסובייטי בליטא. משם נסע דרך סיביר לקובה, ובסופו של דבר בשנחאי. בשנת [[תש"א]] הוא הגיע לקנדה. הוא תיאר את תלאות שלו בזיכרונותיה פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. הוא היה הרב של הקהילה "עדת ישורון" במונטריאול. היה ראש ישיבת"מרכז התורה". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן הרב הראשי של קנדה.
-לא כל אחד שרוצה להשתתף התקבלה בישיבה זו. רק את הטוב ביותר ואת הבהירים יכול להיכנס למבחן הכניסה כוללת נבדק על פוליו 400 של גמרא עם פירושים, לפי הלב! אם זה מה תלמידיו לעתיד צריך לדעת, אז אתה יכול רק לדמיין מה בוחן שהחליטו מי יהיה להתקבל לישיבה ידע! אפילו בפולין לפני המלחמה, פנחס 'ר נחשב משכמו ומעלה השאר.
+הוא היה אחד הניצולים היחידים מהגאונים של [[פולין]], והוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים ביותר  בדורנו, בש"ס ופוסקים שידע בעל פה. זה היה בנוסף לחדות שההבנה בלימוד, אשר בא לידי ביטוי עומק שלו הרצאות בתורה והחידושים שלו. עם זאת, הוא היה אדם צנוע אשר לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות את הצרכים של הקהילה.
-בתקופת השואה הוא הצליח, עם אהבה של האשם? חסד, כדי להימלט ממחנה ריכוז. ואז הוא בהצלחה חצה את הגבול מאזור הסובייטי בליטא. משם נסע דרך סיביר לקובה, ובסופו של דבר בשנחאי. בשנת [[תש"א]] הוא הגיע לקנדה. הוא תיאר את תלאות שלו בזיכרונותיה פרסם בשנת [[תרצ"ה]]. הוא היה הרב של הקהילה "," עדס ישורון "במונטריאול היה ראש ישיבת" מרכז התורה ". מאוחר יותר התמנה למנהל של ועד הרבנים וראש בית הדין של מונטריאול, קנדה, וכן הרב הראשי של קנדה.
+הוא היה  נוהג באופן קבוע למבקר את הרבי, לדון בנושאים תורה עמו ולהשתתף בהתוועדויות. כאשר חיבר את חיבורו הראשון, שלח מכתב לרבי {{הערת שוליים|[[אגרות קודש, מיום בחול המועד סוכות תשט"ו.}}. הגאון שלח את ספר "מנחת סולת" על ספר החינוך אשר כתב סבו, לרבי - וגם הרבי הגיב עם הערות מדהים אשר יוצג בקיאות מרשים עומק נגלה ונסתר.
-הוא היה אחד הניצולים היחידים מהגאונים של פולין, והוא נחשב לאחד הבקיאים הגדולים ביותר של הדור שלנו ש"ס פוסקים שידע בעל פה. זה היה בנוסף חדות שלו בלימוד, אשר בא לידי ביטוי עומק שלו הרצאות בתורה והחידושים שלו. עם כל זה, הוא היה אדם צנוע אשר לקח שום קרדיט לעצמו. הוא רדף שלום, היה בעל חסד, והיה מעורב בנאמנות את הצרכים של הקהילה.
+הרב [[מאיר פלוטקין]], תלמיד של ר' פנחס, מספר על היחידות הראשנה של מורו (הקהל הפרטי) עם הרבי כמו מורו ורבו תיאר לו את זה:
-הגאון שימש כמודל של המוחלט ביטול(עצמית? השלילה) כדי לשאת נשיא הדור. הוא היה באופן קבוע לבקר את הרבי, לדון בנושאים תורה עמו ולהשתתף בהתוועדויות. החיבור הראשון שלו על ידי האות אנו מוצאים את "איגרות קודש" (מכתב # 2977) מיום בחול המועד סוכות תשט"ו. גאון שלח את ספר "מנחת סולת" על ספר החינוך אשר כתב סבו, לרבי - וגם הרבי הגיב עם הערות מדהים אשר יוצג בקיאות מרשים עומק נגלה ונסתר.
-הרב [[מאיר פלוטקין]],תלמיד של ר' פנחס , מספר על היחידות הראשנה של מורו (הקהל הפרטי) עם הרבי כמו מורו ורבו תיאר לו את זה:
 פגישתו הראשונה עם הרבי התקיימה ב[[תשי"ז]]. באותה תקופה, לר' פנחס לא היה קשר אמיתי עם חב"ד, אבל זה לא מנע ממנו להסדיר יחידות עם הרבי, שהוא שמע כל כך הרבה.