חסידות ביאלא: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 776 בתים ,  27 ביוני 2010
אין תקציר עריכה
שורה 46: שורה 46:
המכון התפרסם במיוחד בגלל סידרת הסידורים שבהוצאתם שזכו להצלחה מדהימה ונמכרו באלפי עותקים ובמספר רב של מהדורות, בהם הוסיפו הוספות מסוימות על נוסח ה"אני מאמין" בשמו של אביו של האדמו"ר, רבי יחיאל יהושע מביאלא. הוספות אלו הם "אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת".  
המכון התפרסם במיוחד בגלל סידרת הסידורים שבהוצאתם שזכו להצלחה מדהימה ונמכרו באלפי עותקים ובמספר רב של מהדורות, בהם הוסיפו הוספות מסוימות על נוסח ה"אני מאמין" בשמו של אביו של האדמו"ר, רבי יחיאל יהושע מביאלא. הוספות אלו הם "אני מאמין באמונה שלימה כי כל התורה המצויה עתה בידינו הן תורת הרשב"י ותלמידיו ותורת הבעל שם טוב ותלמידיו היא התורה הנתונה למשה רבינו עליו השלום". הוספה דומה יש גם ב"אני מאמין שכל דברי נביאים אמת".  


כנגד נכונות ההוספות יצאו חלק מנכדי האדמו"ר מביאלא, בטענה שהאדמו"ר אמר זאת רק ב[[חג השבועות]]{{הערת שוליים|בנו רבי יצחק יעקב מעיד כי כשאמר מדי יום ביומו לא אמר את ההוספות.}} לא בקביעות ולא כנוסח. {{הערת שוליים|הוא אמר אותם באידיש, ולא בלשון הקודש כחלק מהונסח.}} בעקבות הבעיות ההלכתיות שבהוספת הוספות לשלושה עשר העיקרים שברמב"ם יצאו גדולי הפוסקים. הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] יצא במכתב נגד הסידור והוספותיו, והתבטא כי הדבר הינו "חוצפא יסגי".
כנגד נכונות ההוספות יצאו חלק מנכדי האדמו"ר מביאלא, בטענה שהאדמו"ר אמר זאת רק ב[[חג השבועות]]{{הערת שוליים|בנו רבי יצחק יעקב מעיד כי כשאמר מדי יום ביומו לא אמר את ההוספות.}} לא בקביעות ולא כנוסח. {{הערת שוליים|הוא אמר אותם באידיש, ולא בלשון הקודש כחלק מהונסח.}} בעקבות הבעיות ההלכתיות שבהוספת הוספות לשלושה עשר העיקרים שברמב"ם יצאו גדולי הפוסקים. הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] יצא במכתב נגד הסידור והוספותיו, והתבטא במכתב זה כי בניגוד לכתוב בסידור כי התקנה היא "לדורות עקבתא דמשיחא", הדבר הינו "חוצפא יסגי" מסימניה של תקופת עקבתא דמשיחא.


לקריאתו זו הסכימו עוד מגדולי ישראל, והם סבורים כי ישנו בדבר פירצה הלכתית. בין גדולי ישראל אלו נמנים: הרב [[שמואל וואזנר]] - פסק כי אסור לפרסם את הסידור, הרב [[משה שטרנבוך]] פסק כי אסור להשהות את הסידור בבית עד שיציינו עליו כי יש בו טעות חמורה. כן פסקו נגד הסידור - הרב [[חיים קנייבסקי]], רבי [[ניסים קרליץ]], רבי [[מנחם מנדל שפרן]].<ref>עיוני הלכות ח"ג.</ref>
לקריאתו זו הסכימו עוד מגדולי ישראל, והם סבורים כי ישנו בדבר פירצה הלכתית. בין גדולי ישראל אלו נמנים: הרב [[שמואל וואזנר]] - פסק במכתב מיוחד כי כל שינוי בנוסח המקובל הינו הרס הדת ואסור לפרסם את הסידור, הרב [[משה שטרנבוך]] פסק כי אסור להשהות את הסידור בבית עד שיציינו עליו כי יש בו טעות חמורה. כן פסקו נגד הסידור רבי [[ניסים קרליץ]] שיצא במכתב נגד הסידור, ואליו הצטרפו - הרב [[חיים קנייבסקי]], הרב ישראל חיים מנשה פרידמאן רבם של חסידי [[סאטמאר]] בויליאמסבורג]], רבי אפרים פישל הרשקוביץ' מגדולי הפוסקים בארה"ב ורבם של חסידי [[צאנז]] קלויזנבורג, ורבי [[מנחם מנדל שפרן]]. כמו כן התבטאו בע"פ נגד הסידור: האדמו"ר מויז'ניץ מונסי והאדמו"ר רבי [[חי יצחק טברסקי|חי יצחק מרחמסטריבקא]]. <ref>עיוני הלכות ח"ג.</ref>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חצרות]]
[[קטגוריה:חצרות]]
39,916

עריכות