אהרן הלפרין: הבדלים בין גרסאות בדף

ניסוח, הרחבה, עריכה
אין תקציר עריכה
(ניסוח, הרחבה, עריכה)
 
שורה 4: שורה 4:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ט ניסן]] [[ת"ש]] בשכונת בית ישראל בירושלים לאביו ר' [[ישראל יצחק זעליג הלפרין]] ולאמו מרת מיכלא, כצאצא לאדמו"ר הזקן מצד אביו. בילדותו למד בתלמוד תורה חיי עולם בירושלים. ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים לוד.
נולד ב[[י"ט ניסן]] [[ת"ש]] בשכונת בית ישראל בירושלים לאביו ר' [[ישראל יצחק זעליג הלפרין]] ולאמו מרת מיכלא, כצאצא לאדמו"ר הזקן מצד אביו. בילדותו למד בתלמוד תורה חיי עולם בירושלים. ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים לוד.  


למד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובשנת [[תשכ"ב]] נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], בתופעה שזכה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב"די ונודעה בשם '[[קבוצה]]'. הוא היה האחראי על הכנסת דו"חות הנוכחות והשאלות של חברי הקבוצה לרבי.
בשנת [[תשכ"ב]] נמנה על קבוצת התלמידים הראשונה שנסעה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], בתופעה שזכה לעידודו של הרבי והפכה לימים לחלק ממסלול הלימודים החב"די ונודעה בשם '[[קבוצה]]'. הוא היה האחראי על הכנסת דו"חות הנוכחות והשאלות של חברי הקבוצה לרבי.  


עם הגיעו, הביא לרבי רימונים מארץ ישראל, וזכה בשל כך להיכנס לסעודת ליל [[ראש השנה]] במחיצת הרבי.
עם הגיעו, הביא לרבי רימונים מארץ ישראל, וזכה בשל כך להיכנס לסעודת ליל [[ראש השנה]] במחיצת הרבי.
בתחילת שנת תשכ"ג החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ולאחר מכן נסע לחודשים הראשונים של תשכ"ד ל770.


לאחר חזרתו לישראל [[נישואין|נשא את]] מרת רבקה בת ר' יחיאל מיכל לבית גולדברג.
לאחר חזרתו לישראל [[נישואין|נשא את]] מרת רבקה בת ר' יחיאל מיכל לבית גולדברג.
שורה 16: שורה 18:
למד במשך שנתיים עם הרב שניאור זלמן גרליק, רבה הראשון של כפר חב"ד וקיבל "תעודת סמיכה" ממנו.
למד במשך שנתיים עם הרב שניאור זלמן גרליק, רבה הראשון של כפר חב"ד וקיבל "תעודת סמיכה" ממנו.


עם הקמת 'חיידר אידיש' [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה כפר חב"ד]], הצטרף להנהלת המוסד, ושימש בתפקיד זה מספר שנים עד שהחל לעבוד כמשגיח כשרות ועירובין.
עם הקמת 'חיידר אידיש' [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה כפר חב"ד]], הצטרף להנהלה הרוחנית של החיידר עד יומו האחרון. החל לעבוד כמשגיח כשרות ועירובין.


בסביבות שנת [[תש"מ]] הצטרף להנהלת ישיבת [[הדר התמימים]] לבעלי תשובה בבת ים עיר הגאולה בראשות הרב [[זמרוני זעליג ציק]].
בסביבות שנת [[תש"מ]] הצטרף להנהלת ישיבת [[הדר התמימים]] לבעלי תשובה בבת ים בראשות הרב [[זמרוני זעליג ציק]], ושימש כר"מ בישיבה.  


הרב הלפרין שימש כר"מ בישיבה ולאחר סגירתה התמנה לראש כולל "הדר התמימים" בבית חב"ד בת ים. שם לימד מדי יום במשך עשרות שנים עד טרם פטירתו. היה מגיע כל יום במסירות נפש עצומה בתחבורה ציבורית על מנת למסור שיעורים בחסידות בהלכה ובגמרא. וכן מסר שיעור קבוע בשיחות ה"דבר מלכות" של תנש"א-תשנ"ב.
לאחר סגירתה, התמנה לראש כולל "הדר התמימים" בבית חב"ד בת ים. שם לימד מדי יום במשך עשרות שנים עד טרם פטירתו. היה מגיע כל יום במסירות נפש עצומה בתחבורה ציבורית על מנת למסור שיעורים בחסידות בהלכה ובגמרא. וכן מסר שיעור קבוע בשיחות ה"דבר מלכות" של תנש"א-תשנ"ב.


במסגרת שהותו בבת ים היה בקשר חזק ומיוחד עם אנ"ש קהילת חב"ד בעיר שנהגו לשאול ולהתייעץ אתו בענייני כשרות והלכה, והיה מהרבנים התומכים בבית חב"ד בת ים, עודד את הקמת המקווה המפואר וכן השתתף ב"חנוכת הבית" וסיים מסכת לכבוד האירוע.
במסגרת שהותו בבת ים היה בקשר חזק ומיוחד עם אנ"ש קהילת חב"ד בעיר שנהגו לשאול ולהתייעץ אתו בענייני כשרות והלכה, והיה מהרבנים התומכים בבית חב"ד בת ים, עודד את הקמת המקווה המפואר וכן השתתף ב"חנוכת הבית" וסיים מסכת לכבוד האירוע.


בשנת הקהל [[תשע"ו]] זכה להגיע יחד עם רעייתו ל770 לכבוד חג הגאולה י"ט כסלו לשהות במחיצת הרבי.
נפטר ב[[ט' באב|תשעה באב]] [[ה'תשע"ז]] כחצי שנה לאחר שהתגלתה אצלו "המחלה".
 
נפטר ב[[ט' באב]] [[ה'תשע"ז]] כחצי שנה לאחר שהתגלתה אצלו "המחלה".


==חיבורו==
==חיבורו==
*'''עטרת ישועה''' - הלכות [[הנחת תפילין]] לגידם, בהוצאת ארגון נכי צה"ל.
*'''תפארת ישועה''' - לקט דינים, דיני גידם לעניין תפילין ולולב, בהוצאת ארגון נכי צה"ל.


==משפחתו==
==משפחתו==
משתמש אלמוני