846
עריכות
אין תקציר עריכה
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''עשרת השבטים''' הוא כינוי לרובו של [[עם ישראל]], הכולל את צאצאיהם של עשרה מתוך [[שנים עשר השבטים]] בניו של [[יעקב|יעקב אבינו]] (חוץ משבטי [[יהודה]] ו[[בנימין]]) שהרכיבו את [[ממלכת ישראל]] לאחר התפלגותם מ[[מלכות יהודה]]. שבטים אלה מכונים גם "עשרת השבטים האבודים" לאחר ש[[גלות|הוגלו]] לממלכת אשור בידי שלמנאסר מלך אשור כ-133 שנה לפני חורבן בית ראשון, ומאז גורלם אינו ברור. ב[[גאולה]] ישובו כולם ויתאחדו עם [[עם ישראל]] ב[[ארץ ישראל]]. | '''עשרת השבטים''' הוא כינוי לרובו של [[עם ישראל]], הכולל את צאצאיהם של עשרה מתוך [[שנים עשר השבטים]] בניו של [[יעקב|יעקב אבינו]] (חוץ משבטי [[יהודה]] ו[[בנימין]]) שהרכיבו את [[ממלכת ישראל]] לאחר התפלגותם מ[[מלכות יהודה]]. שבטים אלה מכונים גם "עשרת השבטים האבודים" לאחר ש[[גלות|הוגלו]] לממלכת אשור בידי שלמנאסר מלך אשור כ-133 שנה לפני חורבן בית ראשון, ומאז גורלם אינו ברור. ב[[גאולה]] ישובו כולם ויתאחדו עם [[עם ישראל]] ב[[ארץ ישראל]]. | ||
== | == הקמת ממלכת ישראל וחורבנה == | ||
במלכים<ref>מלכים א' פרק יא.</ref> מתואר כי בסוף ימי מלכות [[שלמה המלך]] "הטו נשיו את לבבו<ref>שם פסוק ד.</ref>" ו[[ירבעם בן נבט]], שהיה שר בממלכת שלמה, הוכיחו על מספר דברים. באותו זמן התנבא [[אחיה השילוני]] ל[[ירבעם בן נבט|ירבעם]] כי הקב"ה יקח את המלכות על עשרת השבטים מיד שלמה בגלל עוון ה[[עבודה זרה]] (שנחשב לו כיון שלא מחה בנשיו), ובעוד [[רחבעם]] ישאר מלך ב[[ירושלים]] על שבט אחד, ינהיג אותם ירבעם לאחר התפלגות הממלכה. לאחר מכן ברח ירבעם ל[[מצרים]] מפחד [[שלמה]]. | במלכים<ref>מלכים א' פרק יא.</ref> מתואר כי בסוף ימי מלכות [[שלמה המלך]] "הטו נשיו את לבבו<ref>שם פסוק ד.</ref>" ו[[ירבעם בן נבט]], שהיה שר בממלכת שלמה, הוכיחו על מספר דברים. באותו זמן התנבא [[אחיה השילוני]] ל[[ירבעם בן נבט|ירבעם]] כי הקב"ה יקח את המלכות על עשרת השבטים מיד שלמה בגלל עוון ה[[עבודה זרה]] (שנחשב לו כיון שלא מחה בנשיו), ובעוד [[רחבעם]] ישאר מלך ב[[ירושלים]] על שבט אחד, ינהיג אותם ירבעם לאחר התפלגות הממלכה. לאחר מכן ברח ירבעם ל[[מצרים]] מפחד [[שלמה]]. לאחר מיתת [[שלמה]] ביקשו העם מ[[רחבעם]] בנו - בהובלת ירבעם - שיקל עולו מעליהם, אך רחבעם לא הסכים לכך - דבר שהביא להקמת ממלכת ישראל. לאורך שנות קיומה רבים ממלכי ישראל עשו הרע בעיני ה'. | ||
לאחר מיתת [[שלמה]] ביקשו העם מ[[רחבעם]] בנו שיקל עולו מעליהם, אך רחבעם לא הסכים לכך - דבר שהביא להקמת ממלכת ישראל. לאורך שנות קיומה רבים ממלכי ישראל עשו הרע בעיני ה'. | |||
לבסוף{{הערה|ראה מלכים ב', פרק י"ז פסוק א ואילך.}} נחרבה שומרון בירת [[ממלכת ישראל]] בידי שלמנאסר מלך אשור בזמן מלכות הושע בן אלה מלך ישראל האחרון, אשר עשה הרע בעיני ה'{{הערה|אך פחות מהמלכים שלפניו, כיון שכבר בטלו עגלי הזהב להם עבדו ישראל וסרו שומרי הדרכים ששם ירבעם שמנעו מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים. - רש"י על פסוק ב'.}}. הושע היה לשלמנאסר לעבד ונתן לו מנחה, וכאשר גילה שלמנאסר כי הושע רוצה למרוד בו אסר אותו בבית הכלא{{הערה|פסוקים ג-ד שם.}}. אזי עלה שלמנאסר לכבוש את כל ארץ ישראל וצר על שומרון, עד כי בשנה התשיעית למלכות הושע לכד את שומרון והגלה את עשרת השבטים מ[[מלכות ישראל]] לאשור, שם הושיבם בערים חלח, חבור, נהר גוזן וערי מדי{{הערה|פסוקים ה-ו שם.}}. מאז הוגלו לאשור אבדו עקבותיהם. | לבסוף{{הערה|ראה מלכים ב', פרק י"ז פסוק א ואילך.}} נחרבה שומרון בירת [[ממלכת ישראל]] בידי שלמנאסר מלך אשור בזמן מלכות הושע בן אלה מלך ישראל האחרון, אשר עשה הרע בעיני ה'{{הערה|אך פחות מהמלכים שלפניו, כיון שכבר בטלו עגלי הזהב להם עבדו ישראל וסרו שומרי הדרכים ששם ירבעם שמנעו מבני ישראל לעלות לרגל לירושלים. - רש"י על פסוק ב'.}}. הושע היה לשלמנאסר לעבד ונתן לו מנחה, וכאשר גילה שלמנאסר כי הושע רוצה למרוד בו אסר אותו בבית הכלא{{הערה|פסוקים ג-ד שם.}}. אזי עלה שלמנאסר לכבוש את כל ארץ ישראל וצר על שומרון, עד כי בשנה התשיעית למלכות הושע לכד את שומרון והגלה את עשרת השבטים מ[[מלכות ישראל]] לאשור, שם הושיבם בערים חלח, חבור, נהר גוזן וערי מדי{{הערה|פסוקים ה-ו שם.}}. מאז הוגלו לאשור אבדו עקבותיהם. | ||
| שורה 15: | שורה 13: | ||
בגמרא מצינו מחלוקת, רבי עקיבא סובר כי עשרת השבטים אינם עתידים לשוב לעתיד לבוא, כמו שכתוב: "בבלה יובאו ושמה יהיו". אך חכמים חולקים עליו וסוברים כי לעתיד לבוא ישובו כל ישראל. מסימניו של מלך המשיח הוא "קיבוץ נדחי ישראל". | בגמרא מצינו מחלוקת, רבי עקיבא סובר כי עשרת השבטים אינם עתידים לשוב לעתיד לבוא, כמו שכתוב: "בבלה יובאו ושמה יהיו". אך חכמים חולקים עליו וסוברים כי לעתיד לבוא ישובו כל ישראל. מסימניו של מלך המשיח הוא "קיבוץ נדחי ישראל". | ||
ב[[מדרש]] נאמר{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק י"ז.}}: "הקדוש ברוך הוא... עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם. ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה". | |||
כמו כן נאמר כי עשרת השבטים גלו אל מעבר לנהר הסמבטיון. | |||
== פעולות הרב אליהו אביחיל ויחסו של הרבי לכך == | == פעולות הרב אליהו אביחיל ויחסו של הרבי לכך == | ||
| שורה 25: | שורה 22: | ||
{{ציטוט|תוכן="בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה".}} | {{ציטוט|תוכן="בעניין שבטי אבגניסטן בטח מתיעצים עם מומחים בשטח חשוב זה".}} | ||
בשנת תשמ"ב שלח הרב אביחיל לרבי את חוברת שהוציא מפעולות אגודת עמישב בשם "האובדים מארץ אשור", לכך ענה הרבי במכתב בו הודה לו על כך בברכת "תשואות חן" והוסיף{{הערה|מצילום המכתב - [http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-Marinowsky%20-%20Elul%2019%2C%205780.pdf תשורה העכט תש"פ ע' 40]}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'".}}. | בשנת תשמ"ב שלח הרב אביחיל לרבי את חוברת שהוציא מפעולות אגודת עמישב בשם "האובדים מארץ אשור", לכך ענה הרבי במכתב בו הודה לו על כך בברכת "תשואות חן" והוסיף{{הערה|מצילום המכתב - [http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-Marinowsky%20-%20Elul%2019%2C%205780.pdf תשורה העכט תש"פ ע' 40]}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בטח דיבר פנים אל פנים עם גדולי רבני ארץ הקודש שליט"א בבעיית ה'אובדים' כלשונו, שהרי בוודאי לדכותיה אין צורך לבאר עד כמה מסובך כל הענין, ענין הלכתי הכי חמור, ודורש ידיעת כל הפרטים וכו'".}}הרב אביחיל עשה כהוראת [[הרבי]] והתייעץ עם [[הרבנים הראשיים לישראל]], לאחר מכן החל להעלות את בני שבט המנשה מהודו ל[[ארץ ישראל]] תוך הקפדה מדוקדקת על ההלכה ביחס למקרים שכאלו. בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב אביחיל מכתב לסוכנות היהודית עם בקשה שיעזרו בקליטתם של בני השבטים שעלו ארצה, וביקש מרבני הערים בארץ שיחתמו על מכתב בקשה זה בכדי להעניק לכך את התוקף המתאים. הרב [[יוסף העכט]] שאל את הרבי האם לתמוך בכך, לאחר שראה את המכתבים שקיבל הרב אביחיל מהרבי, ונענה{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Hecht-Marinowsky%20-%20Elul%2019%2C%205780.pdf תשורה העכט תש"פ ע' 38]}}: | ||
{{ציטוט|תוכן="יעשה כעשיית הרבנים הראשיים דעתה בארה"ק".}} | |||
בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב אביחיל מכתב לסוכנות היהודית עם בקשה שיעזרו בקליטתם של | |||
= | |||
=== התיישבות בני המנשה בגוש קטיף === | |||
מעת החל הרב אליהו אביחיל להעלות את בני המנשה לארץ, דאג להתיישבותם ביישובי [[גוש קטיף]]. בסידור התיישבותם נעזר הרב אביחיל בשליח הרבי לגוש קטיף - הרב [[יגאל קירשנזפט]]<ref>ראה קובץ "תשרי בליובאוויטש - תשפ"ג" - ג', '''קהל גדול ישובו הנה.'''</ref>, אשר ממשיך לתת לבני המנשה מענה גם [[תוכנית ההתנתקות|כיום]]. | |||
בשנת תשנ"ג, לאחר שהחלה התקופה בה דיבר הרבי על התחלת [[דבר מלכות משפטים|פעולותיו של מלך המשיח בעולם]], כולל [[דבר מלכות ויקהל|קיבוץ נדחי ישראל]], העלה הרב אביחיל קבוצה נוספת לגוש קטיף, ולפני שהמשיך לפעול בהבאת הקבוצות הבאות שאל על כך את הרבי: א. האם להביא קבוצות נוספות לגוש קטיף ולגיירם בארץ. ב. האם לגיירם בחו"ל. ג. האם להביא רווקים או משפחות. הרבי אישר בנענוע ראשו הקדוש את הדברים שכתב: "להביא קבוצות נוספות של רווקים לעת עתה ולגיירם בארץ הקודש" והוסיף "ברכה להצלחה". | |||
=== מסעו של הרב אביחיל עם ר' אלי יונה === | |||
צלם החצר ר' [[אלי יונה]] הבין כי הרבי מסכים לכל העניין, והחליט להצטרף למסעו של הרב אביחיל. עד לסיום ההכנות לקראת הנסיעה התקבלה ידיעה כי מספר רבנים עוררו שאלה על כל העניין, ור' אלי מיהר לדווח לרבי על ההתפתחויות. כעבור מספר שעות התקבלה ברכה מהרבי, ויומיים לאחר מכן עדכנו הרב אביחיל שאותם רבנים הסירו את התנגדותם להעלאת בני השבט ארצה והשנים יצאו לדרכם. | |||
כאשר הגיעו למחוז חפצם בהודו, נערכה לשניים קבלת פנים מיוחדת במהלכה חילק ר' [[אלי יונה]] תמונות של הרבי לנאספים וניסה ללמדם את השיר שהיה ללהיט באותה התקופה - "משיח משיח". נערה בשנות העשרה שהשתתפה בקבלת הפנים הייתה ידועה עד אז כאילמת. ר' אלי ניגש גם אליה ונתן לה את תמונת הרבי, ולהפתעת כולם החלה הילדה להשמיע מספר מילים בעברית. לאחר זמן פורסמה בעיתון המקומי בהבלטה תמונתו של הרבי מלך המשיח. | |||
במהלך מסעם גילה הרב אביחיל סימני יהדות רבים בהם גם תגליות מרתקות על מנהגיהם ומוצאם של השבטים המקומיים המתייחסים על פי המסורת שבידיהם לשבטי ישראל. את כל פרטי הביקור והממצאים העלה ר' [[אלי יונה]] על הכתב ושלח את הדו"ח המלא לרבי. הדו"ח הוקרא לפני הרבי, ולאחר מכן תיאר המזכיר כי חיוך של שביעות רצון נראה על פניו הקדושות לאות נחת רוח. | |||
כיום פועלים עוד מספר ארגונים ויחידים בנושא העלאת בני השבטים האבודים, אך אינם ברי-סמכא כמו הרב אליהו אביחיל, שפעל בצמוד להוראותיו של הרבי ובדקדוק רב על פי חוקי ה[[הלכה|הלכה.]] | |||
== ראה גם == | == ראה גם == | ||