27,714
עריכות
מ
החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
=== שכר ועונש מסובב מהפעולה או לא === | === שכר ועונש מסובב מהפעולה או לא === | ||
בנוגע שכר ועונש ישנם ב' דעות | בנוגע שכר ועונש ישנם ב' דעות{{הערה|הובא בשל"ה בית אחרון. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' שצ"ה. לקו"ש חכ"ט ואתחנן שיחה ג'.</ref>: | ||
א- שבאים בדרך נסי (או סגולי) ולא באופן של סיבה ומסובב ממש מהמצוה או העבירה. | א- שבאים בדרך נסי (או סגולי) ולא באופן של סיבה ומסובב ממש מהמצוה או העבירה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
א- עיקר השכר "הקרן": קימת לעוה"ב. בלשון הרמב"ם מתן שכרן של מצוות... היא העוה"ב. | א- עיקר השכר "הקרן": קימת לעוה"ב. בלשון הרמב"ם מתן שכרן של מצוות... היא העוה"ב. | ||
במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) – אדם אוכל | במצוות מסויימות – מצוות שבין אדם לחברו (כי אפילו אם יש לו כוונה הפכית, חברו נהנה, ויש לו מצוות אפילו שלא ברצון [כמו נפל מידו סלע ומצאה עני]) – אדם אוכל{{הערה|ת"ק סוף מסכת חולין. וסתם משנה ריש מס' פאה, וכ"ה להלכה ברמב"ם. | ||
אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.</ref> "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז | אמנם רבי יעקב במשנה (חולין שם) סובר שאין אדם אוכל אפילו פירותיהן בעוה"ז, רק בעוה"ב "למען יאריכון ימיך", ליום שכולו ארוך.</ref> "פירותיהן" (הפירות של השכר, לא עיקר השכר) בעוה"ז{{הערה|לקו"ש חי"ט פ' תצא שיחה א, ע' 197 ואילך. וש"נ.</ref>. | ||
== סוגי היעודים והשכר == | == סוגי היעודים והשכר == | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
ב) הסרת כל הדברים המונעים אותנו מקיום התומ"צ כגון חולי ומלחמה ורעב וכיו"ב, והשפעת כל הטובות כו' — ושני פרטים בזה: (א) זה כולל לא רק כל המוכרח בשביל חיי האדם אלא גם מצב של מנוחה ושלוה, (ב) הסרת כל הדברים המונעים (הנ"ל) והשפעת כל הטובות באופן שאינו ע"פ טבע. | ב) הסרת כל הדברים המונעים אותנו מקיום התומ"צ כגון חולי ומלחמה ורעב וכיו"ב, והשפעת כל הטובות כו' — ושני פרטים בזה: (א) זה כולל לא רק כל המוכרח בשביל חיי האדם אלא גם מצב של מנוחה ושלוה, (ב) הסרת כל הדברים המונעים (הנ"ל) והשפעת כל הטובות באופן שאינו ע"פ טבע. | ||
ג) השלימות ביעודים גשמיים — "באותו הזמן (ש)לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר" — שאז יהי' כל העולם כולו במצב של שלימות כו', וכמובן בפשטות, דככל שיהי' מצב של מנוחה ושלוה (גשמית) בזמן הזה, אין זה דומה כלל וכלל למצב של שלוה ומנוחה דימות המשיח, וכמ"ש הרמב"ם ש"מפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כו'". הרי, שאף שהרמב"ם האריך (בהלכה שלפנ"ז) דכאשר איש ישראל עושה התורה בשמחה ובטובת נפש הבטיחה תורה שהקב"ה יסיר ממנו כל הדברים המונעים כו' וישפיע לו כל הטובות כו' — מ"מ, נתאוו אז חכמי ישראל לימות המשיח (ואינם מסתפקים בהסרת המניעות והשפעת הטובות שבזמן הזה), כי המרגוע האמיתי יהי' רק באותו הזמן | ג) השלימות ביעודים גשמיים — "באותו הזמן (ש)לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר" — שאז יהי' כל העולם כולו במצב של שלימות כו', וכמובן בפשטות, דככל שיהי' מצב של מנוחה ושלוה (גשמית) בזמן הזה, אין זה דומה כלל וכלל למצב של שלוה ומנוחה דימות המשיח, וכמ"ש הרמב"ם ש"מפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כו'". הרי, שאף שהרמב"ם האריך (בהלכה שלפנ"ז) דכאשר איש ישראל עושה התורה בשמחה ובטובת נפש הבטיחה תורה שהקב"ה יסיר ממנו כל הדברים המונעים כו' וישפיע לו כל הטובות כו' — מ"מ, נתאוו אז חכמי ישראל לימות המשיח (ואינם מסתפקים בהסרת המניעות והשפעת הטובות שבזמן הזה), כי המרגוע האמיתי יהי' רק באותו הזמן{{הערה|לקו"ש תצא חל"ד שיחה ב. וש"נ.</ref>. | ||
==== סוגי שכר – "שכרן של מצוות" ==== | ==== סוגי שכר – "שכרן של מצוות" ==== | ||
א- ב[[גן עדן]], עולם הנפשות, מיד אחרי הפטירה, זהו השכר (ל[[נשמה]]) על '''[[לימוד התורה]]'''. לשיטת ה[[רמב"ם]] זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות". | א- ב[[גן עדן]], עולם הנפשות, מיד אחרי הפטירה, זהו השכר (ל[[נשמה]]) על '''[[לימוד התורה]]'''. לשיטת ה[[רמב"ם]] זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות". | ||
ב- ב[[תחיית המתים|עולם התחי]]' ("ימות המשיח ותחיית המתים"), השכר (ל[[גוף]]) עבור [[קיום המצוות|'''קיום''' '''המצוות''']] | ב- ב[[תחיית המתים|עולם התחי]]' ("ימות המשיח ותחיית המתים"), השכר (ל[[גוף]]) עבור [[קיום המצוות|'''קיום''' '''המצוות''']]{{הערה|סהמ"צ להצ"צ מצוות ציצית. ועוד.</ref>. לשיטת ה[[רמב"ן]] (וכ"ה הכרעת החסידות) זהו עיקר תשלום "שכרן של מצוות". | ||
ג- קבלת עיקר השכר – באלף השביעי, אחרי השית אלפי שנין, השכר הזה הוא (אחרי ו)למעלה מכל גדר של עבודה<ref name=":0">לקו"ש חכ"ט פ' תצא שיחה ג, ע' 138 ואילך. וש"נ.</ref>. | ג- קבלת עיקר השכר – באלף השביעי, אחרי השית אלפי שנין, השכר הזה הוא (אחרי ו)למעלה מכל גדר של עבודה<ref name=":0">לקו"ש חכ"ט פ' תצא שיחה ג, ע' 138 ואילך. וש"נ.</ref>. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
א- שכר מוגבל עבור קיום המצות באופן מוגבל, באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות. | א- שכר מוגבל עבור קיום המצות באופן מוגבל, באופן שיש חילוק בין מצוות קלות וחמורות. | ||
ב- שכר בלתי מוגבל "שכר מצוה – מצוה"! | ב- שכר בלתי מוגבל "שכר מצוה – מצוה"!{{הערה|לקו"ש ח"ד פרקי אבות פ"ב.</ref> | ||
===== "שכר מצוה – מצוה" ===== | ===== "שכר מצוה – מצוה" ===== | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
2-שזה יביא אותו לעשות עוד מצוה, וריבוי מצוות – מצוה גוררת מצוה. | 2-שזה יביא אותו לעשות עוד מצוה, וריבוי מצוות – מצוה גוררת מצוה. | ||
3-שהקב"ה מביא שזה יביא לריבוי מצוות, ושלימות בהמצוות "כמצות רצונך" | 3-שהקב"ה מביא שזה יביא לריבוי מצוות, ושלימות בהמצוות "כמצות רצונך"{{הערה|שיחת ש"פ עקב תשמ"ט. וש"נ.</ref>. | ||
=== מקבלים או נוטלים את השכר === | === מקבלים או נוטלים את השכר === | ||
| שורה 88: | שורה 88: | ||
שהתשלום אכן בא מיד אחרי '''סיום''' העבודה. אך ראשית כל יש להגדיר מה הוא ה"עבודה", ואז נבין איך בסיום העבודה מקבלים מיד את השכר: | שהתשלום אכן בא מיד אחרי '''סיום''' העבודה. אך ראשית כל יש להגדיר מה הוא ה"עבודה", ואז נבין איך בסיום העבודה מקבלים מיד את השכר: | ||
אפשר להסתכל על העבודה כ"שכירות" לזמן מסויים ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה") הזמן של כל החיים שלנו כשכירות אחת, כיוון שכל חיינו אנו משעבדים לעבוד את הקב"ה, "אני נבראתי לשמש את קוני" והתשלום בא מיד אחרי גמר העבודה "שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף", מיד אחרי הפטירה מקבל [ה"השכיר" – היהודי] את שכרו בג"ע | אפשר להסתכל על העבודה כ"שכירות" לזמן מסויים ("ימי שנותינו בהם שבעים שנה") הזמן של כל החיים שלנו כשכירות אחת, כיוון שכל חיינו אנו משעבדים לעבוד את הקב"ה, "אני נבראתי לשמש את קוני" והתשלום בא מיד אחרי גמר העבודה "שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף", מיד אחרי הפטירה מקבל [ה"השכיר" – היהודי] את שכרו בג"ע{{הערה|עיון יעקב לע"י עירובין כב, א. ועוד.</ref>. הסתכלות זו בא בד בבד עם שיטת הרמב"ם שעיקר השכר הוא בג"ע. | ||
ויש להסתכל יותר עמוק, שהעבודה היא "קבלנות", וכל ישראל משך כל הדורות הם בגדר "קבלן", שהקב"ה מסר עולמו לישראל, בכדי לעשותו ל[[דירה בתחתונים|דירה לו ית]]'. ויש להאריך. בכך שהתשלום שכר כללי, עבור כל הדורות של ישראל כאחד, עבור העבודה של עשיית העולם לדירה בתחתונים, מקבלים בתחיית המתים מיד בסיום העבודה. ביאור זה עולה יפה עם לשיטת הרמב"ן שקבלת השכר הוא בעולם התחי'. | ויש להסתכל יותר עמוק, שהעבודה היא "קבלנות", וכל ישראל משך כל הדורות הם בגדר "קבלן", שהקב"ה מסר עולמו לישראל, בכדי לעשותו ל[[דירה בתחתונים|דירה לו ית]]'. ויש להאריך. בכך שהתשלום שכר כללי, עבור כל הדורות של ישראל כאחד, עבור העבודה של עשיית העולם לדירה בתחתונים, מקבלים בתחיית המתים מיד בסיום העבודה. ביאור זה עולה יפה עם לשיטת הרמב"ן שקבלת השכר הוא בעולם התחי'. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
== שכר ועונש בדעת תחתון == | == שכר ועונש בדעת תחתון == | ||
שכר ועונש שייך ב[[דעת תחתון]] דוקא, שהרי ב[[דעת עליון]] הרי "אם צדקת מה תתן לו", מעשה התחתונים אינם תופסים מקום | שכר ועונש שייך ב[[דעת תחתון]] דוקא, שהרי ב[[דעת עליון]] הרי "אם צדקת מה תתן לו", מעשה התחתונים אינם תופסים מקום{{הערה|לקו"ת שה"ש ל, ב.</ref>. | ||
== תקופתינו == | == תקופתינו == | ||