טעימה מהגאולה בדורנו: הבדלים בין גרסאות בדף

מובא בכתבי [[האר"י|האריז"ל]]<ref>שער הכוונות ענין טבילת ערב שבת. פע"ח שער יח. ועוד.</ref> "גם ראוי לאדם לטעום כל התבשילין שמבשל בערב שבת לכבוד השבת כי הוא דוגמת האדם המכין סעודה למלך וטועם התבשילין, אם הם טובים, ואם חסרין איזה תבלין כדי שיתקנם או כדי שיבשל תבשילים אחרים. וכ"ז הוראה שמקבל האורח בסבר פנים יפות. וזהו סוד "טועמיה חיים זכו" שתקנו בתפילת מוסף דשבת המתחיל "תכנת שבת רצית קרבנותי' כו'", כי כל הטועם התבשילין של שבת מערב שבת זוכה לחיים עליונים". וזה מובא להלכה ב[[מגן אברהם]]<ref>אורח חיים סימן ר"נ, סוף סעיף קטן א.</ref> וב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]<ref>אורח חיים סימן ר"נ, סעיף ח.</ref>.

כבר מתחילת אלף הששי, הוא ערב שבת של אלף השביעי "יום שכולו שבת", ובפרט ובעיקר בשנת תש"נ ו[[תנש"א]] שאז הגיע הזמן של [[ערב שבת]] ל'''אחרי חצות''' לפי החשבון שיממה של [[הקב"ה]] הוא אלף שנה והוא כולל לילה ויום ובשנת השבע מאות וחמישים באלף השישי הרי זה [[ערב שבת]] לאחרי חצות והוא זמן הגאולה<ref>שיחת ש"פ וארא תש"נ, התוועדויות ע' 183. וש"נ.</ref>.