76
עריכות
(←משפחתו) |
למטערנטשיק (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[עיירה]] | נולד ב[[עיירה]] חלאפניץ שבמחוז [[מינסק]], לאביו הרב אליעזר ולאמו אסתר רבקה, כאחיין של הגאון החסידי הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין מחבר ה"תורת חסד". היות שנולד חודשים ספורים לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]], נקרא בשם מנחם מענדל על שמו. | ||
בשנת [[תרנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה (לבית יֵרשוב), והזוג קבעו את מגוריהם בסמיכות להורי הכלה ב[[עיירה]] אנדריאפול, והרב נוביקוב נכנס לעבוד במסחר העצים של חמיו, ובמקביל הקדיש שעות ללימוד ולתפילה, ושימש כשוחט חסידי כשנוצר צורך ב[[עיירה]]. | בשנת [[תרנ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה (לבית יֵרשוב), והזוג קבעו את מגוריהם בסמיכות להורי הכלה ב[[עיירה]] אנדריאפול, והרב נוביקוב נכנס לעבוד במסחר העצים של חמיו, ובמקביל הקדיש שעות ללימוד ולתפילה, ושימש כשוחט חסידי כשנוצר צורך ב[[עיירה]]. | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]] ובהמשך קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ונמנה על הקהילה החב"דית המקומית עד לפטירתו ב[[ט"ז שבט]] [[תש"ג]]. נטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]], בסמוך לציון דודו הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין. | בשנת [[תרצ"ג]] עלה לארץ ישראל והתיישב ב[[תל אביב]] ובהמשך קבע את מגוריו ב[[בני ברק]] ונמנה על הקהילה החב"דית המקומית עד לפטירתו ב[[ט"ז שבט]] [[תש"ג]]. נטמן ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד בהר הזיתים]] שב[[ירושלים]], בסמוך לציון דודו הגאון רבי שניאור זלמן מלובלין. | ||
==זכרונותיו== | == היום יום == | ||
הרבי מביא בשלושה תאריכים ב<nowiki>'היום יום' שלושה קטעים ממכתב שנשלח אליו מהרבי הריי''</nowiki>צ, שבו הרב נוביקוב כותב שבארץ ישראל קשה לו מבחינה כלכלית. | |||
== זכרונותיו == | |||
לאורך השנים רשם במחברת מיוחדת סיפורים ששמע מאת זקני החסידים שזכו להסתופף בצילם של רבותינו נשיאינו הראשונים. למחברות אלו נודעה חשיבות רבה בשל האותנטיות שלהן, והסיפורים שבהן התפרסמו על ידי הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בגליונות [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]] י"ג-ט"ו, עם הערות מאת הרב [[יהושע מונדשיין]] על מקבילות אחרות לסיפורים. | לאורך השנים רשם במחברת מיוחדת סיפורים ששמע מאת זקני החסידים שזכו להסתופף בצילם של רבותינו נשיאינו הראשונים. למחברות אלו נודעה חשיבות רבה בשל האותנטיות שלהן, והסיפורים שבהן התפרסמו על ידי הרב [[מנחם מענדל קסטל]] בגליונות [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעל שם טוב]] י"ג-ט"ו, עם הערות מאת הרב [[יהושע מונדשיין]] על מקבילות אחרות לסיפורים. | ||
עריכות