משתמש:חיים נהר/פסוקים ואימרות במבט החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

משתמש:חיים נהר/פסוקים ואימרות במבט החסידות (עריכה)

גרסה מ־20:30, 17 במאי 2010

נוספו 3,604 בתים , 17 במאי 2010

איחוד

חזותיקוד ויקי

חיים נהר

מפעילי מערכת

33,627

עריכות

@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 *[http://chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=11%2f12&searchText=%d7%9e%d7%99+%d7%a9%d7%99%d7%a9+%d7%9c%d7%95+%d7%9e%d7%a0%d7%94 "מי שיש לו מנה וכו'" באגרות קודש]
-*
+*'''לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה''' ופירש [[אדמו"ר הזקן]]: '''לעולם''' - עבודת ה[[אדם]] ב[[עולם]] היא, אשר '''יהא אדם זהיר''' שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר. '''בתפילת המנחה''' הדבר ניכר במיוחד ב[[תפילת מנחה]] - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל.
-*
-*
+*'''לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך''' זהו הפסוק הראשון ב[[פרשת לך לך]]. משמעות הפסוק על פי חסידות: '''לך לך מארצך''' עליך לצאת מענייניך הארציים (רצונותיך), '''ממולדתך''' מידות הטבועות אצלך מלידתך, '''ומבית אביך''' מהנהגות לא רצוייות שראית בבית אבא - '''אל הארץ אשר אראך''' הפוך את רצונותיך לטהורים .
-*
-*
+*פירוש הפסוק: "לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך" על פי [[תורת החסידות]]. "בשנותו את טעמו" - העבודה בבחינת אתהפכא טעמין מרירו למיתקא וחשוכא לנהורא, הרי זה על ידי "לפני אבימלך", כי [[אבימלך (כתר מלכות)]] הוא המקיפים דמלכות - [[כתר]]. ו"לפני אבימלך" היינו, למעלה מהמקיפים - בחינת [[אור הקו]] עצמו הנמשך מ[[אור אין סוף]], שממנו נמשכים המקיפים והפנימיים, בבחינת מלכות דאין סוף. אבל מכל מקום, ראשית העבודה היא "ויגרשהו וילך" - בחינת [[אתכפיא]] וגירוש הרע מלבו, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו.
+*'''כרע שכב כארי''' (פרשת בלק). ומבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "'''כרע שכב''' - גם כש[[יהודי]] שרוי במצב של שכיבת ותרדמת הגלות והקליפות. '''כארי''' - ליבו ער ל[[קדוש ברוך הוא]] ול[[תורה|תורתו]]".
+*אמרו חז"ל: '''כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה''', ופירש [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] - אגרת הקודש סימן כ"ז: מדוע הכועס עבודה זרה - כי אין בו אמונה שהדבר המכעיסו מה', לכן הוא כועס.
+*"'''כולם בחכמה עשית'''" הוא לשון ספר [[תהלים]] (קד, כד) המבואר בכמה אופנים ב[[תורת החסידות]]. הביאור הראשון בפסוק הוא שכל יצירת העולמות התחתונים, וכל השתלשלות עולמות [[אבי"ע]] הוא מן ספירת ה[[חכמה]] שהיא ראשית הגילוי. הביאור השני בפסוק זה הוא כי כל הדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר, ואפילו [[חכמה עילאה]], שהוא ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]], נחשב אצל הקב"ה כ[[עולם העשיה הגשמי|עשיה גשמית]].
+*ב[[שבת]] פרשת תולדות [[תשנ"ב]] ביאר [[הרבי שליט"א]] [[מלך המשיח]], שההכרזה '''יחי אדוני המלך דוד לעולם''' היא התגלות עצם מציאות [[משיח]], ועל ידי זה באה ההתגלות לעיני כל. על יסוד הכרזה זו נולדה ההכרזה "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]".
-*