19,185
עריכות
שחזור חלקי
אין תקציר עריכה |
(שחזור חלקי) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|תאריך לידה=תנ"ה | |תאריך לידה=תנ"ה | ||
|מקום לידה=פינסק | |מקום לידה=פינסק | ||
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[ | |תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]] | ||
|מקום פעילות=ליטא, צרפת | |מקום פעילות=ליטא, צרפת | ||
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]] | |תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי | רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי חכמי ליטא וצרפת, רב ו[[פוסק]], מהבולטים שב[[אחרונים]]. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[ | רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[מינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות. | ||
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו. | בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==גאונותו ושיטתו בלימוד== | ==גאונותו ושיטתו בלימוד== | ||
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה נפלאה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה. | |||
שיטת לימודו בישיבה היתה על-דרך הפלפול. אולם בפסיקת הלכה דן אך ורק על-פי ראיות מהגמ', פעמים נדירות מביא גם ראיות מדברי הראשונים. בישיבתו ב[[מינסק]] לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' [[יחיאל היילפרין (רב)|יחיאל היילפרין]] בעל ה"[[סדר הדורות]]", שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. יחד עם זאת היה מהמתנגדים הגדולים לדרך ה[[פלפול]] שרווחה באותה תקופה, ובדומה ל[[הגר"א|גר"א]], שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח"{{הערה|שרי המאה, ח"א, פ"ו}} | |||
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל. | הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
===שאגת אריה=== | ===שאגת אריה=== | ||
חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר. | חיבורו העיקרי והמפורסם הוא ספר השו"ת שלו - '''שאגת אריה'''. ספר זה כולל ק"ח סימנים של שו"ת בעיקר בחלק "אורח חיים" של ה[[שלחן ערוך]], אולם הוא אינו מסודר לפי סדר השלחן ערוך. את ספרו זה הדפיס בשנת [[תקט"ז]] בעיר פרנקפורט דאודר, והוא קבל הסכמות נלהבות מרבני המקום שלא הכירו את המחבר. | ||
| שורה 49: | שורה 47: | ||
===ספריו האחרים=== | ===ספריו האחרים=== | ||
* '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]]. | * '''טורי אבן''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]] ו[[מסכת מגילה|מגילה]]. | ||
* '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]]. | * '''גבורות ארי''', חידושים על שלוש מסכתות: [[מסכת תענית|תענית]], [[מסכת יומא|יומא]] ו[[מסכת מכות|מכות]]. | ||
| שורה 60: | שורה 57: | ||
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}} | - לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}} | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}. | *בנו '''רבי אשר''', היה רב העיר קרסלוהה, ואביו העיד עליו בהיותו בן 18 שעולה עליו בגאונותו{{הערה|הקדמת רבי גדליה ממץ (תלמיד רבי אריה לייב) לספר גבורות ארי.}}. | ||
*בנו רבי יהודה. | *בנו רבי יהודה. | ||
| שורה 68: | שורה 64: | ||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
*רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר). | *רבי רפאל הכהן כ"ץ (המבורגר). | ||
*רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב. | *רבי [[יהושע צייטלין]] משקלוב. | ||
| שורה 74: | שורה 69: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]]. | *'''רבנו השאגת אריה - חייו ותורתו''' - מאת הרב שמואל ירושלמי, ירושלים, [[תנש"א]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31 | * 'ר' אריה־לייב ב"ר אשר (בעל „שאגת אריה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 31 | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15342&CategoryID=2410 רשימה בענין יחסו של הרבי אליו] מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]]. | ||