4,800
עריכות
←תולדות חיים
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה | נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה. בני משפחתו שהייתה שומרת מסורת, שמרו על חלק מהמצוות ככל שידעו, מתוך תמימות ופשטות. בשנת תשכ"ז כאשר מלאו לו 16 שנים, פרצה מלחמת ששת הימים. מצבם של יהודי תוניס היה מאוד לא נעים, בלשון המעטה. כיוון שכך, בני משפחת קטורזה היגרו לצרפת. חי התאקלם במהירות בבית הספר תיכון שבצרפת. | ||
כשסיים את התיכון המשיך באוניברסיטה, שם השתלם במקצוע הרוקחות במשך 6 שנים. | |||
כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס. | כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
[[קובץ:חי קטורזה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כתבה אודותיו בבית משיח]] | [[קובץ:חי קטורזה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כתבה אודותיו בבית משיח]] | ||
===התקרבותו ליהדות=== | ===התקרבותו ליהדות=== | ||
בזכות חבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב [[גדליה פאשטער]] שעסק בנושא התפילין על פי חסידות החל להתקרב | בזכות חבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב [[גדליה פאשטער]] שעסק בנושא התפילין על פי [[חסידות]] החל להתקרב ל[[יהדות]] ושמירת [[תורה ומצוות]], והפך בהדרגה ל[[חסיד חב"ד]]. | ||
למרות שהעבודה בבית המרקחת הייתה קשה, עם משמרות תובעניות, כל זה לא מנע ממנו להשתתף עוד ועוד בשיעורי תורה וחסידות. אם הרב פאשטער פתח בפניו את הצוהר לעולמה של ליובאוויטש, הרי שהשליח הרב [[שמואל אזימוב]] פתח בפניו את הדלת לרווחה. הוא חיבר אותו לקהילה הקרובה, והיה לחבר באחד מבתי כנסת השייכים לבית חב"ד שלו ברובע ה–19. | למרות שהעבודה בבית המרקחת הייתה קשה, עם משמרות תובעניות, כל זה לא מנע ממנו להשתתף עוד ועוד בשיעורי תורה וחסידות. אם הרב פאשטער פתח בפניו את הצוהר לעולמה של ליובאוויטש, הרי שהשליח הרב [[שמואל אזימוב]] פתח בפניו את הדלת לרווחה. הוא חיבר אותו לקהילה הקרובה, והיה לחבר באחד מבתי כנסת השייכים לבית חב"ד שלו ברובע ה–19. | ||
תהליך | תהליך התחזקותו והחיבור לקהילה החב"דית בפאריז, העמיק יותר לאחר שנולדו ילדיו. | ||
נושא החינוך החסידי נגע לליבו. הפריע לו שילדיו לא לומדים במוסדות עם דגש על לימודי הקודש. בשלב מסוים, כשראה שאין בפריז חינוך חסידי ראוי, החליט ביחד עם רעייתו שמחה לשנות מקום מגורים והם עברו לקהילה הגדולה בעיר אקס–לה–בן, שם התגוררו מספר חודשים. | |||
בתחילת קיץ תשמ"ג בישר למשפחתו המורחבת כי הוא ומשפחתו החליטו להתיישב בארץ ישראל. | |||
בשנים הראשונות התגוררו במרכז קליטה באזור לא–חרדי, וההורים הודיעו מיד לפקידי הקליטה שהם לא מעוניינים במקום כזה. הלחצים נשאו פרי, ואת חג הסוכות תשד"מ חגגו בני המשפחה ב[[מעון עולים כפר חב"ד]]. | בשנים הראשונות התגוררו במרכז קליטה באזור לא–חרדי, וההורים הודיעו מיד לפקידי הקליטה שהם לא מעוניינים במקום כזה. הלחצים נשאו פרי, ואת חג הסוכות תשד"מ חגגו בני המשפחה ב[[מעון עולים כפר חב"ד]]. | ||
הילדים נכנסו למוסדות חינוך חב"דיים, והמשפחה ניהלה אורח חיים חרדי לחלוטין. | הילדים נכנסו למוסדות חינוך חב"דיים, והמשפחה ניהלה אורח חיים חרדי לחלוטין. | ||
===דוכן התפילין בכותל המערבי=== | ===דוכן התפילין בכותל המערבי=== | ||
בשנת תשמ"ט בהשפעת ה[[משפיע]] האישי שלו הרב [[משה וובר | בשנת [[תשמ"ט]] בהשפעת ה[[משפיע]] האישי שלו הרב [[משה וובר]], החליט לצאת בקביעות למבצע תפילין ב{{ה|כותל המערבי}}. הוא דאג למשמרות קבועות מידי יום ולהחלפת העגלה הקטנה עליה היה מניח את התפילין, בעמדה גדולה ומכובדת יותר. | ||
היו אמנם התנגדויות לדוכן תפילין קבוע בכותל המערבי מצד גורמים שונים, אבל הוא לא התיאש. | |||
דוכן התפילין היה פעיל בכל יום מהזריחה ועד השקיעה, כשבכל יום הגיעו לדוכן כמויות אדירות של מבקרים. בזמן העלייה הגדולה מרוסיה | דוכן התפילין היה פעיל בכל יום מהזריחה ועד השקיעה, כשבכל יום הגיעו לדוכן כמויות אדירות של מבקרים. ובפרט בזמן העלייה הגדולה מרוסיה. הוא היה משלם לאנשים כדי שיעמדו בדוכן ויניחו תפילין לאנשים. בשנים מאוחרות יותר החליט לפתוח דוכנים נוספים ברחבי ירושלים. | ||
בזמן התפרצות [[נגיף הקורונה]], נדבק בנגיף, ולבסוף נפטר מהסתבכויות רפואיות ב[[כ"ו שבט]] [[תשפ"א]]. | בזמן התפרצות [[נגיף הקורונה]], נדבק בנגיף, ולבסוף נפטר מהסתבכויות רפואיות ב[[כ"ו שבט]] [[תשפ"א]]. | ||