אגודת חסידי חב"ד בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

לקראת [[חודש ניסן]] תשפ"ד השופטת דחתה עת הערעורים של מקורבי אהרונוב ודבקה בהחלטתה הראשונה שבאגו"ח אמורים להיות מיוצגים כלל חסידי חב"ד בארה"ק ולא רק קומץ מהם וקבעה שהצדדים צריכים לשבת ולקבוע ביניהם מי יהיו חברי ועדת האיתור, ואם לא יצליחו לקבוע אז יהיה דיון ביום כ"ד ניסן תשפ"ד בו השופטת תקבע בעצמה את זהות חברי ועדת האיתור. לאחר ההפסד של אנשי הרב אהרונוב בהליכים המשפטיים, יד ימינו [[אריאל למברג]], שלח בקשה לפירוק המוסד אגודת חסידי חב"ד בארה"ק ולמחיקתו מרשם העמותות, מהלך שגרר הלם וזעזוע רב בקרב חסידי חב"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/index.php?search=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5%3A%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%9E%D7%91.jpg&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 צילום של המכתב אותו שיגר למברג לרשם העמותות בו הוא מבקש שיפרקו את אגו"ח]}}.

בין הנואמים הבולטים: הרב [[מענדי בליניצקי]] (נכד יו"ר אגו"ח האחרון הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]) ומנהל הפרוויקטים באגודת חסידי חב"ד, והרב [[דוד דרוקמן]] רבה של קריית מוצקין, והוא הציג את המשיחסטים כ"אינם קשורים" (רח"ל) לחברה החב"דית{{הערה|מהלך שכבר גרם בדיונים הקודמים לזעם רב מצד השופטת על דברי בלע אלה}}.   

בכ"ט ניסן, נערכה ישיבת בית דין רבני חב"ד חריגה, בה נטלו חלק משבעת חברי בית הדין יחד עם ר' יוסף יצחק אהרונוב. הרב [[מנחם מנדל גלוכובסקי]] סגן מזכיר הבי"ד, סיכם את העשייה שלו במטרה לבחור באגו"ח את אנשי אהרונוב לבדם, והציג את המצב המשפטי העדכני, בו הוחלט לאחר שמיעת הצדדים, על בחירת נציגים המייצגים את חב"ד על כל גווניה.  

כמה רבנים ובהם הרב [[משה הבלין]], הרב [[יוחנן גוראריה]] והרב [[יוסף הכט]] (שלושתם רבני ערים), הביעו תמיהה רבתי, על נקיטת צעדים למינויים חדשים באגו"ח ללא אסיפות והתייעצויות עם חברי בית הדין, ורק בסיום ההליך המשפטי, אוספים את חברי הבי"ד להתייעצות. כמו כן התמיהה התגברה שבעתיים כאשר בכל הליכי הדיון הרב מנוחם מענדל גלוכובסקי (שהנו מקורב לאהרונוב) כתב - בניגוד לתקנון הבי"ד והוראת הרבי - מכתבים בשם כלל חברי הבי"ד ללא ידיעתם ושלח אותם לשופטת ולשלוחים ברחבי הארץ, בעוד הם כלל לא ידעו על מכתבים אלה אלא רק לאחר שליחתם.