8,445
עריכות
מ
←הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת: ויקיזציה
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת: ויקיזציה) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
===הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת=== | ===הכנסת כלב נחיה לבית הכנסת=== | ||
הרבי דן להתיר הכנסת [[כלב]] לבית הכנסת{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/b/26590/p/474/t/1714651942531/fs/0/start/0/end/0/c/1714651958437 אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) אגרת ו'תתקלו חלק י"ח ע' תנה], ראו גם עיבוד מהאיגרת שנדפס [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16219&CategoryID=2495 בעלון התקשרות גלין 1345].}} (הנושא נידון באדם הזקוק לכך כ[[סגי נהור]], הרבי דחה ראיות מדברי הספרי{{הערה|ספרי תצא ס' רפא}} והכלי יקר{{הערה|כלי יקר על פרשת דברים כג-יט.}} מהם משמע לאסור, | הרבי דן להתיר הכנסת [[כלב]] לבית הכנסת{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/b/26590/p/474/t/1714651942531/fs/0/start/0/end/0/c/1714651958437 אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) אגרת ו'תתקלו חלק י"ח ע' תנה], ראו גם עיבוד מהאיגרת שנדפס [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=16219&CategoryID=2495 בעלון התקשרות גלין 1345].}} (הנושא נידון באדם הזקוק לכך כ[[סגי נהור]]), הרבי דחה ראיות מדברי הספרי{{הערה|ספרי תצא ס' רפא}} והכלי יקר{{הערה|כלי יקר על פרשת דברים כג-יט.}} מהם משמע לאסור, ונימק זאת בכך שלא ניתן ללמוד [[הלכה]] למעשה מפירושים דרשניים על המקרא, ומכך שהניסוח ממנו ניתן כביכול ללמוד בדברי הכלי יקר ("אין נכון להביאם למקום הקדושה") לאסור אינו מוכח והוא ניסוח רווח בדברי הפרשנים, הרבי אף הקשה על דברי הספרי והכלי יקר מדברי הגמרא במסכת יומא{{הערה|כא, ב}} ובפירוש [[רש"י]] עליה, ומדברי ה[[זוהר]]{{הערה|זח"ג דף ריא, א ובתקוני זהר תקון כ"א דף סב, ב}} מהם מוכח שבבית המקדש היו צורות ממשיות של כלב, ושל אריה, כך הוא לגבי ה[[אש]] שדלקה ב[[בית המקדש]] ולגבי ה[[גחלת]] שנפלה בימי [[שלמה]]. הרבי אף הביא בהקשר לכך את החיוב ההלכתי להתפלל בבית הכנסת{{הערה|שולחן ערוך או"ח סי' צ ס"ט ואילך.}}, והסיק שיש לחפש אפשרויות להתיר מפני צער שעלול להיגרם לסגי נהור באי כניסתו ומפני חשיבות התפעלה בבית הכנסת. | ||
==בימת הקריאה== | ==בימת הקריאה== | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ראשיתה של בימת הקריאה הייתה כבר בבית המקדש במעמד [[הקהל]] שה[[כהן הגדול]] היה קורא בבית המקדש בפני כלל ישראל{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2235349 על הבימה, עמוד התפילה וחשיבותם].}}. | ראשיתה של בימת הקריאה הייתה כבר בבית המקדש במעמד [[הקהל]] שה[[כהן הגדול]] היה קורא בבית המקדש בפני כלל ישראל{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2235349 על הבימה, עמוד התפילה וחשיבותם].}}. | ||
על פי הלכה, יש להעמיד בימה באמצע בית הכנסת{{הערה|הרמב"ם הלכות תפילה יא, ג. שולחן ערוך אורח חיים קנ. על פי הגמרא בסוכה נא, ב שבבית הכנסת באלכסנדריא של מצרים היתה בימה של עץ באמצעה.}}. וטעם הדבר - כדי שישמעו כולם{{הערה|רמב"ם.}} או משום שבית הכנסת הוא מקדש מעט, ועושים זאת על מנת שיהיה דומה למזבח בבית המקדש שהיה באמצע העזרה{{הערה|חתם סופר או"ח סי' כח.}}, כאשר לפי הטעם השני יש אכן להקפיד שהבימה תהיה דווקא באמצע בית הכנסת גם כאשר מדובר במבנה קטן שכל הקהל שומע בכל מקרה. | על פי הלכה, יש להעמיד בימה באמצע בית הכנסת{{הערה|הרמב"ם הלכות תפילה יא, ג. שולחן ערוך אורח חיים קנ. על פי הגמרא בסוכה נא, ב שבבית הכנסת באלכסנדריא של מצרים היתה בימה של עץ באמצעה. וראה בדרשות המכתב סופר שאף שבמקדש ראשון ושני המזבח היה משוך מעט ולא באמצע העזרה, ההלכה היא שבבית הכנסת צריך להיות באמצע דווקא מכיון שבית הכנסת שלנו הוא מעין המקדש דלעתיד לבוא ולא מעין המקדש הראשון והשני.}}. וטעם הדבר - כדי שישמעו כולם{{הערה|רמב"ם.}} או משום שבית הכנסת הוא מקדש מעט, ועושים זאת על מנת שיהיה דומה למזבח בבית המקדש שהיה באמצע העזרה{{הערה|חתם סופר או"ח סי' כח.}}, כאשר לפי הטעם השני יש אכן להקפיד שהבימה תהיה דווקא באמצע בית הכנסת גם כאשר מדובר במבנה קטן שכל הקהל שומע בכל מקרה. | ||
על פי פנימיות התורה{{הערה|שו"ת אמרי אש אורח חיים סי' ז, מג"א סי' קנ, והא"ר בשם זוה"ק.}} יש להקפיד שבמדרגות המובילות לבימה לא יהיו יותר מ-6 מדרגות. | על פי פנימיות התורה{{הערה|שו"ת אמרי אש אורח חיים סי' ז, מג"א סי' קנ, והא"ר בשם זוה"ק.}} יש להקפיד שבמדרגות המובילות לבימה לא יהיו יותר מ-6 מדרגות. | ||