8,376
עריכות
←סדר הלימוד
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
במענה{{הערה|'''קובץ הוראות''', הוצאת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], עמ' 23.}} לאדם ששאל את הרבי האם צריך להתחיל דוקא בלימוד כל האותיות ורק לאחר מכן את הנקודות, או שניתן ללמוד אחרי אות אחת את הניקוד שלה, או לאחר שלמדו מספר אותיות ללמוד אתה נקודות שלהם, ענה הרבי שניתן ללמוד מספר אותיות ולאחר מכן את הנקודות שלהם. וכן במענה מ[[י"ג כסלו]] [[תשי"ד]], לאדם ששאל אם אפשר ללמוד עם ילדים האותיות והנקודות הידועים להם מכבר, קודם שיודעים את כל הנקודות, הגיב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=53 חלק ח']''', עמ' ל"ט, אגרת ב'רפג, באתר [[היברובוקס]].}} שאין קפידא בזה אף שלכאורה בקל יותר ללמדם כל הנקודות בהמשך אחד מאשר להפסיק באמצע בעניינים אחרים, אך הרבי הבהיר שזוהי שאלה [[חינוך|חינוכית]] ויש לפתור אותה בהתאמה להתלמידים בכתה שלו ואופן קליטתם את הלימודים. | במענה{{הערה|'''קובץ הוראות''', הוצאת [[רשת אהלי יוסף יצחק]], עמ' 23.}} לאדם ששאל את הרבי האם צריך להתחיל דוקא בלימוד כל האותיות ורק לאחר מכן את הנקודות, או שניתן ללמוד אחרי אות אחת את הניקוד שלה, או לאחר שלמדו מספר אותיות ללמוד אתה נקודות שלהם, ענה הרבי שניתן ללמוד מספר אותיות ולאחר מכן את הנקודות שלהם. וכן במענה מ[[י"ג כסלו]] [[תשי"ד]], לאדם ששאל אם אפשר ללמוד עם ילדים האותיות והנקודות הידועים להם מכבר, קודם שיודעים את כל הנקודות, הגיב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15860&st=&pgnum=53 חלק ח']''', עמ' ל"ט, אגרת ב'רפג, באתר [[היברובוקס]].}} שאין קפידא בזה אף שלכאורה בקל יותר ללמדם כל הנקודות בהמשך אחד מאשר להפסיק באמצע בעניינים אחרים, אך הרבי הבהיר שזוהי שאלה [[חינוך|חינוכית]] ויש לפתור אותה בהתאמה להתלמידים בכתה שלו ואופן קליטתם את הלימודים. | ||
הרבי הזכיר את המנהג שיש להתחיל את לימוד האותיות מתוך האותיות מ[[ליקוטי אמרים - דף השער|דף השער]] של ספר ה[[תניא]], או בתחלת ספר התניא, על פי הלימוד מ[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']] בתניא, ש"משביעים אותו תהי צדיק", כלומר שמשביעים את הילד במעי אמו, מלשון שובע - [[תענוג]], שזו לימוד [[פנימיות התורה]]{{הערה|[[ז' מנחם אב]], [[פרשת דברים]], [[שבת חזון]] [[תשמ"ט]], [[תורת מנחם - התוועדויות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59248&st=&pgnum=137&hilite= ח"ד, עמ' 109-110], באתר [[היברובוקס]].}} | |||
ר' [[מוטל קוזלינר]] נהג ללמד את תלמידי ישיבתו את האותיות מתוך צילום של [[סידור תורה אור]], הוא אף הסביר זאת באמרו שחקר ומצא שצילום זה יותר מדויק{{הערה|מפי ר' [[זושא גורליק]].}}. | |||
===התוכן הפנימי של האותיות וסגנון ההברה=== | ===התוכן הפנימי של האותיות וסגנון ההברה=== | ||
ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות. | ב[[התוועדות]] [[שבת]] [[פרשת קרח]], [[ג' תמוז]] [[תשמ"ח]]{{הערה|[[תורת מנחם - התוועדויות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59243&st=&pgnum=544&hilite= ח"ג]''', עמ' 538.}} ביאר הרבי שיש להסביר לילדים התוכן הפנימי של צורת האותיות, ולדוגמה - אות [[ב' (אות)|בי"ת]], מרמזת על התחלת ה[[תורה]], "שהעולם דומה לב' שהוא מסובב משלש רוחותיו וורוח צפונית אינה מסובבת",{{הערה|מדרש הנעלם, לשה"ש, '''זהר''' חדש בתחלתו; רבותינו בעלי התוס' ר"פ בראשית ועוד.}} בכדי לרמז ש[[עבודת האדם|עבודתו של היהודי]] לסובב רוח הצפונית, שעל ידי זה נעשה שותף ל[[הקב"ה]], במעשה [[בראשית]]; באות [[י'|יו"ד]], כלשון הרגיל שקורין ליהודי "א יו"ד" שצורתה נקראת בלבד "די פינטעלע איד" (נקודת היהדות), ושאות יו"ד במספרה [[עשרת הדברות]], וכיוצא בזה בשאר האותיות. | ||