תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף

תחיית המתים (עריכה)

גרסה מ־01:48, 8 בפברואר 2024

נוספו 1,536 בתים , 8 פברואר

←‏תחה"מ - חלק מתכונת הגוף

חזותיקוד ויקי

לענ"ד

190

עריכות

@@ שורה 88: / שורה 88: @@
 ===תחה"מ - חלק מתכונת הגוף===
+בשו"ת הלכות קטנות{{הערה|ח"א סי' קל"ח}} מבאר שתחיית המתים הוא ענין טבעי וכמארז"ל "דלא הוו - חיי, דהוי חיי לא כל שכן", ועפ"ז מבאר הגר"ח פאלאג'י{{הערה|נפש החיים מערכת ת' אות ח'}} לשון הפסוק "יחיו מתיך" ולא "יקומון מתיך", מפני שטבע הגוף שיקום.
+ועפ"ז מבאר הרבי למה השאלה של "אנשי אלכסנדריה" אם "צריכין הזאה" הוא דוקא בנוגע מתים לע"ל ולא בנוגע תחה"מ של בן השונמית{{הערה|כשאלת התוס' (תוד"ה מתים נדה ע סע"ב)}}, ומבאר החילוק בין תחיית המתים דלע"ל לתחיית המתים שבבן השונמית אצל בן השונמית היתה התחי' ע"י נס: "וההסברה{{הערה|הערה 88 שם}} בזה י"ל במתים לעת"ל מוכרח הדבר שיחיו אז (והרי תחה"מ הוא עיקר באמונה) והיינו דמצד הגוף יש בו תכונה וכו' שיחיה וזהו סדר שבלול בהגוף ולהעיר מאבות ספ"ד "הילודים למות והמתים לחיות" . . משא"כ בבן הצרפתית ובן השונמית שהתחי' הי' שלא ע"פ סדר המוכרח בגוף זה כ"א בדרך חידוש ונס דמצד עצמן היו מתים הרי נמצא דגוף החי אין לו שייכות והמשך לגוף המת ואין כאן נגיעה בעצמו". ע"כ.
 על פי המבואר שה"לוז" (שהיא עם הגוף) נצחית, מתרץ הרבי{{הערה|לקוטי שיחות ח"ו שיחת יו"ד שבט סעי' ד-ה}} טענה שיכולה להתעורר - מדוע מוטל על היהודי להתייגע לזכך את הגוף כאשר בסופו של דבר הגוף אינו מציאות אמיתית (ונצחית), שהרי סופו לחזור לעפר? ואף שיקום אחר כך לתחיה מ"מ גדר הגוף (ע"פ תורה{{הערה|שהיותו של הגוף נפסד בצאת הנפש ממנו איננו ענין שהתחדש בו אלא כנאמר עפר אתה ואל עפר תשוב שמפני שעתה "עפר אתה" לכן "ואל עפר תשוב" שכיון ש"שינוי ההוזר לברייתו לא שמיה שינוי" לכן אין הוא מציאות אמיתית אף לפני ששב לעפרו}}) הוא "עפר אתה (שלכן) ואל עפר תשוב"?