190
עריכות
שורה 98: | שורה 98: | ||
אבל במ"ת ע"י 1)ש"ובנו בחרת"{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר"ש דשחרית "שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ"ת"(שו"ע אדה"ז ס"ס ס"ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) 2) שעל ידי זה נשתרש בנש"י ש(בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ"בנים למקום") אלא גם תכונה של "עבדים"{{הערה|"אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ"י עבדים וכו'", "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'"}} שבחירתו באלקות אינו מצד הטבע שלו ואדרבה העבודה היא היפך הטבע שלו אלא שהוא מצד עצמו ובכח עצמו התקשר לעבדו ית' עד שהוא מתבטל בכל עצם מהותו ואינו מהות ומציאות לעצמו כלל אלא שכל מציאותו היא מציאות האדון בלבד{{הערה|להעיר מהמבואר בד"ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ"א בהמעלה דקב"ע (של ה"עבד") על רעותא דלבא (של ה"בן") "דרעו"ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב"ה מ"מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" שעפ"ז אולי י"ל עוד ביאור למה לע"ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה"עבד" שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ"עבד" ש"מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" ויל"ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}}, אז אפילו אינו רוצה לצאת מהגלות הרי זה היפך אמיתיות בחירתו העצמית, ולכן מוכרח שסו"ס תתגלה בחירתו העצמית בגלוי{{הערה|לקוטי שיחות חי"א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ״ב (מודפס בהוספות לקו״ש ח״ד עמ׳ 1339-42) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו״ז עד מס״נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - "ואוהב את יעקב" וע״י שהאדם בוחר ג״כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי"ז בנשמה. | אבל במ"ת ע"י 1)ש"ובנו בחרת"{{הערה|נוסח ברכה שניה דברכות קר"ש דשחרית "שכשיאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון יזכור מ"ת"(שו"ע אדה"ז ס"ס ס"ד)}}(שבחירה אמיתית הוא שמצד רצונו וטבעו כביכול אין שום סיבה לבחור א' יותר מהשני ולכן מושרש בהעצם ממש) 2) שעל ידי זה נשתרש בנש"י ש(בפמנימיות) יש להם (לא רק רצון לאלקות כ"בנים למקום") אלא גם תכונה של "עבדים"{{הערה|"אזן ששמעה על הר סיני כי לי בנ"י עבדים וכו'", "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון וגו'"}} שבחירתו באלקות אינו מצד הטבע שלו ואדרבה העבודה היא היפך הטבע שלו אלא שהוא מצד עצמו ובכח עצמו התקשר לעבדו ית' עד שהוא מתבטל בכל עצם מהותו ואינו מהות ומציאות לעצמו כלל אלא שכל מציאותו היא מציאות האדון בלבד{{הערה|להעיר מהמבואר בד"ה מרגלא בפומי' דרבא תשמ"א בהמעלה דקב"ע (של ה"עבד") על רעותא דלבא (של ה"בן") "דרעו"ד הוא רצון האדם וגם כשהרצון שלו הוא בביטול שאינו רוצה לעצמו כלל וכל רצונו הוא שיושלם רצון הקב"ה מ"מ גם רצון זה הוא הרצון של האדם - מציאות, והעבודה דקבלת עול שמקבל עליו לקיים ציווי השם גם כשהציווי הוא כנגד רצונו בדוגמת עבד שעבד הוא מוכרח לקיים רצון האדון הוא לא מצד המציאות רצון שלו אלא מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" שעפ"ז אולי י"ל עוד ביאור למה לע"ל כולם יצאו שהוא לא רק מצד תכונת ה"עבד" שיש בנו (שהוא קשר יותר עמוק), אלא מפני שלא יהיה לנו בחירה כבן שיכול להתנגד אלא כ"עבד" ש"מוכרח לקיים רצון אדונו . . מצד עול מלכות שמים המוטל עליו" ויל"ע אם יש לביאור כזה מקור מהרבי.}}, אז אפילו אינו רוצה לצאת מהגלות הרי זה היפך אמיתיות בחירתו העצמית, ולכן מוכרח שסו"ס תתגלה בחירתו העצמית בגלוי{{הערה|לקוטי שיחות חי"א (שמות שיחה א)}}{{הערה|ועי' בשיחת ראה תשכ״ב (מודפס בהוספות לקו״ש ח״ד עמ׳ 1339-42) שענין הבחירה ניתן להאדם כדי שהעליות בעבודת ה׳ יהיו בעבודתו ולכן אפשר להיות רצון בלעו״ז עד מס״נ, וכן למעלה שנתינת כח לרע גם בדרגא הכי גבוה ורק שמצד בחירה חפשית דעצמות ממש - "ואוהב את יעקב" וע״י שהאדם בוחר ג״כ בטוב מתגלה בו בחירת העצמות בגוף ועי"ז בנשמה. | ||
היינו שבחי"א הוא 1. הבחירה של ה' שעי"ז נשתרש בנש"י | היינו שבחי"א הוא 1. הבחירה של ה' שעי"ז נשתרש בנש"י תכונה של "עבדים" 2. פעולת הרצון רק בנשמה, 3. שמצד רצון זה *סוכ"ס* לא ידח. | ||
ובח"ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. פועל בגוף, 3. מגלה שבחירת העצמות בהגוף (ומבאר שם הטעם - "כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב"ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת "אנכי" אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע"י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל").}}. | ובח"ד הוא 1. הבחירה שלנו בפועל ממש, 2. פועל בגוף, 3. מגלה שבחירת העצמות בהגוף (ומבאר שם הטעם - "כי בשביל אפשריות הבחירה נתן הקב"ה רשות להסטרא אחרא להגביה עצמה כנגד כל המדריגות שבקדושה גם נגד דרגת "אנכי" אלא דמכיון שהתוקף שבה אינה מצד עצמה ורק בכדי לעורר את האדם הרי ע"י בחירת האדם היא מתבטלת עד שאין לה שום מציאות כלל").}}. | ||
עריכות