ילדי טהרן: הבדלים בין גרסאות בדף

'''ילדי טהרן''' הם קבוצת ילדים ניצולי [[השואה]] שהוברחו מ[[פולין]] דרך טהרן שב[[איראן]] והגיעו ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תש"ג]]. קליטתם של הילדים בארץ עוררה פולמוס ציבורי עז, עקב סירובם של המוסדות הלאומיים לאפשר לילדים חינוך דתי כמתאים למוצאם. גדולי ישראל באותה תקופה, בארץ ובחו"ל, עוררו מחאות ופעילות להצלת הילדים. [[אדמו"ר הריי"צ]] עמד בראש מחאה ציבורית ב[[ארצות הברית]] ועסק בנושא תקופה ארוכה.

בשנת [[תש"ג]] כתבו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] מגור ושאר גדולי ישראל ב[[ארץ הקודש]] מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על אודות הילדים הפליטים שהועברו ל[[ארץ ישראל]] על ידי הסוכנות הציונית והועברו על ידם תיכף לקיבוצים בכדי להעבירם על דתם, אם בשכנוע, ואם בכוח הזרוע.

כשאדמו"ר הריי"צ קיבל את המכתב הוא נזעק וכתב מיד מכתבים ל[[אגודת ישראל]], [[אגודת חסידי חב"ד]], אגודת האדמו"רים, וועד הרבנים. כשלושים וארבע אגרות כתב אדמו"ר הריי"צ באותו זמן ובו הוא כותב בדמע לנוכח [[השואה]] השניה שממיטים הציונים על עם ישראל.

בי"ג ב[[ניסן]] פנה [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב להרב אליעזרוב: תודיע בשמי [[אברהם מרדכי אלתר|להרב אלתר מגור]], ולהרבנים, [[יצחק זאב סולובייצ'יק|סולובייצ'יק]], [[איסר זלמן מלצר|מלצר]] סופר, סורוצקין, [[יוסף שלמה כהנמן|כהנמן]], [[מאיר קרליץ|קרליץ]], בשמי ובשם [[נשמה|נשמות]] הקדושים להרכיב בית דין עליון ולתבוע לדין תורה את המוסדות ואת היחידים כדי למסור את הילדים הפליטים למוסדות חרדים.

מארה"ק, בחתימת ארבע מאות ארבעים ושמונה רבנים ומנהלי המוסדות הכשרים, בהפצרה להמשיך את